אלבום תמונות
לא מת אהרן. עליז ושופע חיים עודני רואה אותו עומד לפני, ולא רק בחיצוניותו אלא בפנימיותו, באפיו היה דינמי, מהיר וחרוץ. התמסר לרכוז סניף "בני עקיבא" בגבעתים ובתפקידו הצליח, היה חברותי מאוד וזכה לחברת כולם.
והסניף בעצם התהוותו. חלקתי עמו את המעמסה. התחילו להתרקם חבריות. הוא ידע להפיח רוח חיים בעבודת הסניף וליצור אוירה נעימה. בענוה, בטהר וברוך הוא הצליח להתיק את הפרטים לגוש מוצק אחד. שאיפה עזה לעזור לזולת, העמיסה עליו דאגות לחניכיו ולא פעם התאמץ לחתור לפתרון בעיות שהטרידו את החברים.
אמיץ היה בטבעו ולא היו מצרים לאהבתו את עמו ואת מולדתו. ולכן כשהגיעה קריאת התנועה להחלץ לביריה הוא מראשוני המתגיסים. ובאמצע שנת למודיו הוא עוזב את ביה"ס והולך לביריה. לאחר זמן הוא חוזר אל סניפנו בשליחות התנועה. ועם גמרו את חוק למודיו בביה"ס הוא עוזב את ספסל הלמודים ומתגייס לפלמ"ח. והוא כולו קדש למולדת ולעם. לא אנוס ע"פ צו גיוס הוא נכנס לשורות הלוחמים.
ניצוץ של אהבה למולדת, שהבהב בלבו בשלל צבעים עדינים התלקח והיה לשלהבת שאינה נותנת לו לשקוט על שמריו ועוקרת אותו מסביבתו ומעבודת הקודש בסניף וגורפת אותו למערכות צבא ישראל.
יחד עם הכאב בלבנו אנו שומרים את זכרונו בהערצה וביקר, בזכותו ובזכות שכמותו קמה מדינתנו ואף נצבה נגדה נא כל אויבינו.
לא ימוש מלבות חבריו הרבים זכרו, כזכר אחד הבנים הקדושים והטהורים של האומה הקמה לתחיה, החורתת על לוח לבה של שמותיהם וזכרם לנצח נצחים.
תנצ"בה.
אסתר לבנוני
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח