ממרחק הזמן, מטשטשים הפרטים והולכים, עיניים כחולות, חיוך שאין סוף לו, שיני טוהר ולב טוב בקומת ענקים. פשטות, עליזות חיים, לבדיחה ותעלול. זוג ידיים פלדיות. "ידי זהב" לעבודה המדויקת כמו לעמל המפרך, כמו לעזרת הרע.
עמי.
עם פרחי האביב, ואוירת הפסח, חוזרת דמותך וקורנת את גלי הזיכרונות. שוב אנו מחלקת נח"ל בטורים ארוכים, מתמשכים, ואת הראשון. וכמו בצרוף מקרים קרה אסון נשארת ראשון לתמיד.
הצער נמהל בשנים הארוכות, והחיים עושים את שלהם, סלח לנו, חבר יקר, אם פנינו איש לעמל יומו. יודעים אוהביך וחבריך, כנים דברינו עמך.
ערב פסח תשי"ח
יעדור