אלבום תמונות
יולי 2000
פניו כמו מלאך שביר כזכוכית,
על פניו חיוכו הנצחי
הוא שילם לשטן את חובו
לבד הוא חי בדרכו שלו
על הספה שכב בלי נוע
לבוש מדיו כמו תמיד
את בכים של הורים
לא יכול לשמוע
לבטח אז היה נזהר
מלחיות מעולם שלא שלו
כי בסוף הטעם הוא מר והרבה שותפים לסבלו
לעולם לא נפרד ילדינו
לעולם לא ינתק דבר בינינו
אשמור תמיד על חיוך
כשאראה בעיני את דמותך
שלך אמא.