חיל התותחנים איבד במהלך המלחמה 18 חיילים ומפקדים: סרן גדעון ראש, סרן ברק רושגולד, סמ"ר אברהם בר-זאב, סמל שמעון קליאוט, סרן ארי ורדי, רב"ט אלון פלד, רב"ט יצחק פרץ, רב"ט רמי יוגב, רב"ט דן ווליץ, סרן משה פינקלשטיין, סרן עזריאל בר-אילן, סרן אפרים חוברס, סגן אבישי אילון, סמל דוד זכות, סמל עופר משרקי, סמל רוני אליעזר, רב"ט גיל בנדל, רס"ר אלי אסולין.
כמו כן נפצעו במלחמה 150 חיילים ומפקדים.
במהלך המלחמה אירע מפגש מרגש בין קרובי משפחה משני עברי הגבול. סגן עאטף זאהר, שליש בגדוד חת"ם שפעל בגזרה המזרחית, הצליח לפגוש בתוך הקרבות את סבו - דרוזי בן 98, שלא ראה את ארבעת בניו ואת שלוש בנותיו במשך 35 שנים. אקבאר, אמו של עאטף זאהר, נישאה בשעתה לחסן זאהר, בן הכפר עוספיה, ונטשה את אביה בלבנון.
והיו כאלה ששבו למחוזות ידועים להם משכבר. אחד מהם, משה בינדר, שהיה קש"א (קצין שיתוף ארטילרי) במבצע ליטאני, הגיע למלחמה בלבנון כמג"ד תותחנים. החיילים שלו בגדוד "אייל" למדו ממנו על האווירה והמנטאליות באזור הלחימה.
אי-אפשר לתאר את מבצע של"ג ללא הסיוע הארטילרי, שניתן לכוחות החי"ר והשריון. כמו בפעמים רבות בעבר, היה גם הפעם לחיל התותחנים תפקיד מכריע בשדה-הקרב. עם כניסת הכוחות לביירות ב-11 ביוני התייצבו תותחני צה"ל מדרום לעיר וירו לטובת חטיבות השריון והחי"ר שכיתרו אותה. עם התקדמות כוחות צה"ל בגזרה המזרחית הצטרפו אליהם כוחות גדולים של תותחנים, שסייעו באש ארטילרית צפופה לעבר עמדות מחבלים וכוחות טוריים שפעלו באזור.
ב-23 בטפטמבר, כשפינה צה"ל את מערב ביירות, תם מבצע של"ג, וגדודי חת"ם נסוגו לאחור בפקודת הצבא.