תפריט נגישות

אריה אמציה בויקו ז"ל

אריה בויקו
בן 25 בנפלו
בן גולדזנד ופרץ
נולד בפולין
בתר"פ, 1920
שרת בלח"י
נפל בעת שירותו
בה' באב תש"ה, 15/7/1945
מקום קבורה: גבעתיים - נחלת יצחק

קורות חיים

בן גולדזנד ופרץ. נולד בשנת תר"פ (1920) בפולין. הוא היה מראשוני הפעילים בתאי האצ"ל בפולין ושימש כשליח מקשר בין אנשי האצ"ל בפולין וכשליח מקשר בין אנשי האצ"ל לבין אוהדיהם.

בשנת 1939 החל אריה לעבוד במחלקת החשבונות של "'די טאט" ("המעש"), עיתון יומי, שעורכו היה נתן ילין מור. יחסיו עם נתן ילין מור עמדו בסימן ידידות וקרבה והם אף הצליחו לעלות יחד לארץ ישראל, לאחר שילין מור הצליח להשיג אישורים מזוייפים מן הקונסוליה באיסטנבול.

אריה הגיע ארצה בשנת תש"א והצטרף למחתרת הלח"י. הוא שימש כאיש הקשר של מפקד המחתרת, יאיר, משום שלא היה מוכר לשלטונות הבריטיים בארץ.

בדצמבר 1941 הגיע לדירה, ששימשה מקום מפגש, כדי למסור הוראות מיאיר. שעות אחדות לפני כן נאסרו בדירה זו האנשים, שאריה היה צריך לפגוש ומאחר שלא הצליחו להזהירו, נפל גם הוא בידי השוטרים שארבו לו במקום ונעצר. לא היתה זו הפעם הראשונה שנעצר. לפני מעצר זה ישב עצור במחנה בעתלית ואחרי-כן נאסר במזרע ובלטרון, משם נמלט.

לאריה היו חלומות נשגבים על עתיד המדינה ועל מלחמתו להקמתה ולבניינה. הוא שאף להישלח לפעולות בעלות אופי קרבי, אך מפקדיו הטילו עליו תפקידים בתחום התרבותי, משום שהיה בעל אינטליגנציה גבוהה והשכלה רחבה. הוא היה מאוכזב ושקע בדיכאון. חברו לחדר הבחין שמצבו הנפשי רעוע, אך מאחר שהיה טרוד בפעילות מחתרתית, לא עלה בידו לברר מהם הגורמים לדבר.

ביום ה' באב תש"ה (15.7.1945) נפטר בעת שרותו והובא למנוחת עולמים בבית-העלמין בנחלת יצחק.

דמותו ומעשיו נזכרים בספר שכתב ידידו נתן ילין מור ובספר "האיש שקיים את הנדר" מאת אנשל שפילמן ועוזר ליברס.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה