תפריט נגישות

טוראי יהודה גרוס ז"ל

יהודה גרוס
בן 41 בנפלו
בן דבורה ושלמה
נולד בטרנסילבניה
בא' בתמוז תרס"ז, 13/6/1907
נפל בעת מילוי תפקידו
בא' באייר תש"ח, 10/5/1948
מקום נפילה: צפת
באזור הגליל
מקום קבורה: צפת - ישן
חלקה: 1, קבר: 42.
הותיר: אשה ושני ילדים

קורות חיים

בן שלמה ודבורה. נולד בא' בתמוז תרס"ז (1907), בטרגומורש שבטרנסילבניה (אז-הונגריה), במשפחה עשירה ומתבוללת. משסופח האזור במצאי מלחמת העולם הראשונה לרומניה וההתבוללות במידאריות נעשתה בלתי נוחה פנו הרבה יהודים ללאומיות יהודית. הנער יהודה הצטרף לתנועה החלוצית.

אביו היה סוחר עצים גדול ויהודה למד נגרות וחרטות והשתלם בברנו שבצ'כוסלובקיה בשאיפה להיות מנהדס. הוא הפסיק את לימודיו, הלך להכשרה, ועלה ארצה ב- 1933. תחילה עבד בכפר סבא כאחד הפעילים בגרעין לכיבוש עבודה. אחרי שנה עבר לגדרה ועבד בה עבודה שחורה ומקצועית. בהיותו נשוי ואב לילד עבר ב- 1941 לרמת גן, יסד בית מלאכה לחרטות עץ ועבד בו. נשאר נאמן לערכי החלוציות והיה מצניע לכת, אך בהנהגת "הסתדרות העובדים" היו אנשים שהכירו את האיש אות סגולותיו, וכשדרשו ממנו בסתיו 1947 לעלות לחודשים אחדים לצפת לשמש שם כמזכיר מועצת הפועלים, עזב את משפחתו, שבינתיים נתברכה בנפש נוספת, ואת בית מלאכות, והלך למלא את המשימה הציבורית שהוטלה עליו.

בצפת נתחבב במהרה על הפועלים ועל התושבים הוותיקים , כי למרות הסתגרותו בתוך עצמו הורגש מפעולותיו ומגעו עם הבריות, שהוא אדם שואף להיטיב ולעזור לזולת ונאמן לענייני הכלל.

משהחלו הקרבות עם הערבים שימש קצין קשר בין מטה ה"הגנה" ובין ועד הקהילה ופעל במסירות למען הקלת סבלם של התושבים ולתיאום חייהם לצרכי הגנת העיר הנצורה. זכורות אמרותיו: "יהיה טוב" ו"אין לנו ברירה אלא היות גיבורים".

עם התגברות הקרבות ניתן לו למלא את בקשת בנו, בן 10 אז, לאסוף ולהביא לו "הרבה תרמילים וקליעים מכל המינים" ועזה הייתה תשוקתו לנסוע לפחות לשבועיים הביתה לחופשה, כפי שאמר לחבר ש"המשפחה היא קודש הקודשים של חיי האדם". אך בלילה האחרון שלפני שחרור צפת, ב- 10.5.1948 , ניתק רסיס פגז את פתיל חייו, השאיר אחריו אשה ושני ילדים. נקבר בצפת.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה