תפריט נגישות

אלוף יקותיאל קותי אדם ז"ל

יקותיאל אדם
בן 54 בנפלו
בן אלישבע ויהודה
נולד בתל אביב
בח' בחשוון תרפ"ח, 3/11/1927
התגורר בתל אביב
התגייס ב-1942
שרת בחטיבת גולני, חיל השריון
יחידה: מפח"ט, מפח"ט
נפל בקרב
בי"ט בסיון תשמ"ב, 10/6/1982
במלחמת שלום הגליל
מקום נפילה: דוחא
באזור לבנון
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
הותיר: רעיה, בן, בת, אם, אח ואחות

קורות חיים

בן אלישבע ויהודה, נולד ביום ח' בחשוון תרפ"ח 3.11.1927 בתל-אביב. הוא סיים לימודיו בבית-ספר יסודי ותיכון, השתלם שנתיים נוספות במגמת הנדסה. בשנת 1946 הפסיק קותי את לימודיו והתחיל לעבוד כחרט במפעל חרושת, אולם רוב זמנו הקדיש לפעילות מחתרתית ב"הגנה". בשנת 1942, בהיותו בגיל 15, הצטרף קותי לשורות ה"הגנה". כעבור כשלוש שנים, ב-1945, הוא נשלח לקורס מ"כים ולקורס סיירים כמ"כ הוא התחיל להדריך טירונים. בשנת 1946 עבר קותי קורס מפקדי מחלקות ונתקבל לשירות מלא במנגנון ה"הגנה". ההוא לקח חלק במבצעים שבוצעו אז במסגרת חי"ש.

לקראת דיוני מועצת האומות המאוחדות על גורל ארץ-ישראל, נשלח קותי לקורס מתקדם בג'וערה. כשפרצו פעולות האיבה של הערבים, אחרי כ"ט בנובמבר 1947, הוא השתתף במבצעי ה"הגנה" באיזור תל-אביב. כמפקד מחלקה היה קותי בין כובשי הכפר סלמה בדרום תל-אביב, ב-1 במאי 1948. לאחר מכן, הוא לחם בחזית הדרום במסגרת "המחלקה המיוחדת" של ה"הגנה", שביצעה פעולות נועזות מעבר קווי האויב.

הפוגה הראשונה של הקרבות, כשהוקם צה"ל נשבע לו קותי אמונים. באוגוסט 1948, נשלח סג"מ יקותיאל אדם לקורס מודיעין. במרס 1950 התחתן קותי ובנה את ביתו בתל-אביב. באותו זמן הוא התנדב לשרת בצבא הקבע, כשדרגתו - סגן.

הוא המשיך לעלות בסולם הפיקוד. ב-1952 הוא הוצב כקצין בחטיבת גבעתי, בדרגת סרן. הוא עבר קורס השתלמות במחנה מרכוס, שהכשירו לקבלת מינוי המג"ד. לאחר מכן, נשלח קותי להשתלמות צבאית באירופה.

לקראת מצעד צה"ל ביום העצמאות של שנת תשט"ו 1955 נתמנה קותי כקצין המבצעים במפקדת המצעד. על הצלחתו בביצוע המשימה קיבל ממפקדיו מכתב הערכה באותה שנה הוא עבר קורס פיקוד ומטה, ולאחר שהשלימו הועלה לדרגת סגן-אלוף.

מבצע קדש, באוקטובר 1956, היה קותי מפקד יחידת סיור, שפרצה את מתחמי הצבא המצרי בסיני. יחידתו הגיעה ראשונה למנזר סנטה קטרינה. סגן הרמטכ"ל באותו זמן, חיים לסקוב, ציין: "הוא מגלה התמצאות יוצאת מן הכלל בשטח, אוהב לחיות בשדה ומגלה בו תושייה".

קותי הוצב לתפקידים: מפקד קורס מפקדי פלוגות, קצין מבצעים בפקוד הדרום וראש מחלקת ההדרכה. האלוף מאיר זורע, ראש אג"ם באותה תקופה, הביע דעתו עליו: "הוא קצין דינמי ומסור, קצין מעולה, טיפוס של בהשקט-ובבטחה".

ב-1961 כאשר קותי נתמנה לתפקיד קצין מבצעים בפיקוד הדרום. ציין אותו אלוף הפיקוד אז, צבי זמיר, "בעל מרץ ויוזמה, מזדהה לחלוטין עם תפקידו ומקדיש לו את מרבית זמנו". הוא המליץ לשלוח אותו להשתלמות בחוץ-לארץ.

בשנים 1966-1964 למד יקותיאל אדם בבית-הספר למלחמה בצרפת, וכשחזר קיבל את הפיקוד על חטיבת הרגלים בפיקוד הדרום, בדרגת אל"מ. במלחמת ששת הימים הוא הוכיח את כישוריו בלחימתו העיקשת על המתחם המצרי באום-כתף. על חלקו בקרבות צוין על-ידי מפקד אוגדתו אריאל שרון: "הוא קצין מעולה, בעל יוזמה, אחראי, מסור, מתאים לתפקיד פיקוד ומטה".

אחרי מלחמת ששת הימים נתמנה קותי כמפקד חטיבת גולני. זו היתה תקופת מלחמת ההתשה עם הסורים, ובתפקידו כמפקד החטיבה היה ממונה על מבצעי התגמול בגבול הצפון. הוא היה אחראי להקמת קו הביצורים ברמת הגולן. בשנת 1970 הועלה קותי לדרגת תת-אלוף, בתקופה זו הושאל לתפקיד בכיר במשרד ראש-הממשלה. אבל באוקטובר 1973, כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, הוא הוצב בראש מטה פיקוד הצפון. חלקו של קותי היה רב בהדיפת הכוחות הסוריים מרמת הגולן.

ב-1974, כשכוחות צה"ל נערכו מחדש בסיני, הוא נתמנה המפקד הכוחות בסיני, בדרגת אלוף. בתפקידו זה היה אחראי אחר המלחמה להקמת קו הביצורים בחצי האי סיני.

מחודש מרס 1978 כיהן קותי בתפקיד סגן הרמטכ"ל וראש אג"ם, ורבות נזקף לזכותו בתכנון מבצע החילוץ של החטופים באנטבה. לאחר מכן, הוא יצא להשתלמות ממושכת בארצות-הברית וכשחזר נתמנה במרס 1978, לכהונת סגן הרמטכ"ל וראש אג"ם.

בשנת 1982 הוא יצא שוב להשתלמות באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה. באותו זמן עמד לפרוש מן השירות ראש המוסד למודיעין. ראש הממשלה באותו זמן, מנחם בגין, הועיד את קותי לתפקיד זה, ועקב כך הוא חזר לארץ. על מינויו החדש עמד מנחם בגין להודיע ביום שבו הובא קותי למנוחות.

ביום י"ט בסיוון תשמ"ב 10.6.1982, ביום הרביעי למלחמה בלבנון, יצא קותי עם חברו, אל"ם חיים סלע, לסייר ביחידות צה"ל בחזית. הם סיירו במוצב הבופור, והמשיכו דרכם למוצב קדמי בבניין בכפר דוחה, שליד העיר דאמור. בהיותו עם חבריו בבניין החלו מחבלים להפגיז את המוצב. חבורת הקצינים שנקלעה להפגזה ירדה למקלט שבמרתף הבניין, ונתקלה במחבלים שמצאו בו מסתור. המחבלים פתחו באש והרגו שלושה מפקדי צה"ל. ביניהם היה קותי בן 54 היה במותו.

הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול בתל-אביב. הוא השאיר אחריו רעיה, בן, בת, אם, אח ואחות. במכתב תנחומים של שר הביטחון לממשפחתו נאמר: "מאז צעירותו היה קותי מכור לבעיות הביטחון. הוא עשה דרך ארוכה החל מה"הגנה", מפקד מחלקה בצה"ל המוקם, תפקידי פיקוד, מטה והדרכה. במבצע קדש היה מפקד כוח סיור, היה מג"ד בגולני, קצין אג"ם פיקוד דרום, ראש מחלקת חי"ר במטכ"ל. במלחמת ששת הימים פיקד על חטיבת חיל הרגלים, שכבשה את אום-כתף, ומיד לאחריה קיבל את הפיקוד על חטיבת "גולני", פיקד על רוב פעולות הגמול בצפון בתקופת ההתשה, ומכאן נתמנה לראש מטה פיקוד הצפון. ברגעים הקריטיים של מלחמת יום-הכיפורים נתמנה כסגנו של אלוף פיקוד הצפון. לאחר המלחמה הוענקה לו דרגת אלוף, עם מינויו כמפקד אוגדה. ב-1974 קיבל את הפיקוד על הכוחות המשוריינים בסיני, ובאותה שנה מונה לאלוף פיקוד הדרום. הוא היה הרוח החיה בתכנון אחד המבצעים הנועזים והמזהירים של צה"ל - מבצע אנטבה. במרס 1978 שימש בתפקיד סגן הרמטכ"ל וראש אג"ם. מועטים עשו כברת דרך ארוכה ויסודית כמוהו בצה"ל. קותי נשם ביטחון בכל רמ"ח אבריו. הוא היה לא רק מפקד ולוחם. בראש וראשונה היה אדם ועורר בכל מי שנתקל בו אמון, חיבה והערכה".

על-שמו הוקם דגם של בית-בד קדום בגן נופי ארץ-ישראל, במוזיאון הארץ בתל-אביב.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה