סמל יהודה זינדל (זוני) אפשטיין ז"ל

קורות חיים

יהודה-זינדל (זוני), בן פרל-פייגע ז"ל ויוסף, נולד ביום י"ח בטבת תש"ח (18.12.1947) בפריס שבצרפת ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תש"ט (1949). בארץ למד בבית-הספר היסודי "תל-גנים" ברמת-גן. אחרי-כן המשיך את לימודיו לתואר הנדסאי בבית-הספר המקצועי "אורט טכניקום" בגבעתיים. זוני היה תלמיד מעולה והמורים בבית-הספר נהגו לציין אותו לפני חבריו לכיתה, כדוגמה ראויה לחיקוי, על שקידתו וחריצותו בלימודים. הוא היה חבר בתנועת הנוער "השומר-הצעיר", וכן היה חובב ספורט ואהב לצאת עם חבריו לטיולים בכל רחבי הארץ. מלבד הספורט והטיולים, הקדיש זוני זמן רב לתחביב נוסף: קריאת ספרות יפה וספרי מתח. זוני היה נער חייכני ושמח בחלקו, בן מסור להוריו ואוהב לעזור לזולת. יהודה גויס לצה"ל בפברואר 1968 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס מש"קי טנקים, הוצב לאחת מיחידות השריון בצפון, בתפקיד מפקד טנק. זוני נודע בין אנשי יחידתו כחייל אחראי ומסור לתפקידו. בתקופת שירותו בצבא רכש לו ידידים רבים מקרב מפקדיו וחבריו ליחידה, שחיבבו אותו וכבדוהו על יושרו וטוב לבו ועל המסירות והחריצות שציינו אותו בכל משימה שביצע. בתקופת שירותו בצבא הרבה זוני לבקר בבית, כדי להיות במחיצת הוריו, אך לא סיפר על התפקידים שמילא במסגרת הצבא. כך שמעו בני משפחתו על קרב נגד הסורים, שניהלה יחידתו, רק לאחר שבא הביתה לחופשה. בפברואר 1971 סיים זוני את שירות החובה בצה"ל. הוענקה לו תעודת הערכה מיוחדת, לאות הוקרה על התפקידים שמילא במהלך השירות בצבא. הוא התקבל לעבודה כהנדסאי במשרד הביטחון ותוך זמן קצר התחבב על כל חבריו לעבודה, שנהגו לכנותו "הבן שלנו", כיוון שהיה הצעיר שבהם. ביום הכיפורים נקרא להתייצב ביחידתו ויחד עם חבריו ליחידה נשלח לרמת הגולן. ארבעה ימים לחם בסורים בקרבות הבלימה הקשים. ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973), נפגע זוני בהפגזה בעת הפריצה לשטח סוריה ונהרג. הוא נקבר ארעית בבית העלמין בנהריה ואחרי כן הובא למנוחות בבית-העלמין בחולון, ליד קברה של אמו ז"ל, שנפטרה מרוב צער על נפילת בנה האהוב. השאיר אחריו אב ואחות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אישיותו וסגולותיו המיוחדות והאישיות של יהודה כמפקד, עשוהו דמות משרה ביטחון ואהודה על חבריו ועל מפקדיו כאחד".