ברק דוידי ז"ל

קורות חיים

ברק, בנם של נצחיה (ניצה) והרצל, נולד ביום י"ג באייר תשנ"ה (13.05.1995). אח צעיר לשרונה ותמר.

כן היה אח למחצה של אבי ותומר, שנולדו להוריו בנישואים קודמים.

ברק היה ילד חייכן ושמח. הוא גדל והתחנך בחולון וכבר בגן הילדים השאיר רושם עז על סובביו. כולם רצו להיות חברים של הילד טוב הלב והחייכן ששיחק עם כולם. בבית הספר היסודי היה אהוב על מוריו, תלמיד נעים הליכות, חכם וחברותי.

גדל והיה לנער ערכי ורגיש, שדגל באהבה ובנתינה לכל אדם באשר הוא. הוא עלה לגימנסיה "יצחק נבון" והמשיך את לימודיו בתיכון "נעמ"ת", היה מוערך ומוקף בחברים.

היה קשור מאוד אל בני משפחתו המורחבת והם סיפרו שבורך בלב גדול שהכיל את כולם – את הסביבה, את החברים ואת המשפחה.

בצבא שירת בחיל האוויר, בבסיס תל נוף. כמו בכל מקום שהגיע אליו, התיידד בקלות עם שאר החיילים ויצר עימם קשרים חמים וטובים. חבר ששירת איתו סיפר שהיה "החבר הכי טוב של כולם, זה שמכל רגע עושה צחוק... תמיד היינו מסתובבים בבסיס ומריצים צחוקים ומחכים לסוף השבוע להיפגש באיזה בילוי של שישי."

לאחר שסיים שירות מלא ומשמעותי, עבד בעבודות שונות והתפרנס יפה. בשנת 2023 החל לעבוד בחברת הבשר "דבאח" כסוכן מכירות. הוא היה עובד חרוץ וישר שנהנה ללמוד ולהתפתח והיה מוערך ע"י מעסיקיו. שם גם הכיר שם חברים חדשים ונקשר אליהם מאוד. "אדם זהב", אמרו עליו בעבודה.

ברק היה כדורגלן מוכשר, ששיחק כמגן שמאלי בקבוצת הכדורגל "הפועל צפרירים חולון". הוא היה דמות משמעותית בקבוצה ותמיד ידע לאחד בין השחקנים. חבריו סיפרו שהיה הבחור הכי שמח בחבורה, היה האחראי למורל הקבוצה והצחיק את כולם. מעבר להיותו שחקן היה מוכר כאוהד מושבע של קבוצת "מכבי תל אביב".

לצד כל עיסוקיו הקפיד להישאר בקשר הדוק ויומיומי עם כל בני המשפחה, שגרו בעירו ובערים הסמוכות. בזמנו הפנוי יצא לבלות עם חבריו בטיולים ובמסיבות, אהב מוזיקה ונהנה לרקוד וליהנות.

ביום שישי, ערב שמחת תורה תשפ"ד, 6 באוקטובר 2023, נסע עם חברו, יאיר, לפסטיבל המוזיקה "סופרנובה" שהתקיים בסמוך לקיבוץ רעים. כשהגיעו לשם הצטרפו ל-3,000 החוגגים.

ביום שבת, חג שמחת תורה, כ"ב בתשרי תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

ברק ויאיר היו בין הראשונים שיצאו ממתחם הפסטיבל. הם הצליחו להגיע ברכבם עד לצומת עלומים אך שם נתקלו במחסום משטרתי. השניים נאלצו להסתובב חזרה. באותם רגעים התקרבו אליהם מחבלים וירו לעברם. ברק ויאיר יצאו במהירות מהרכב והתפצלו לכיוונים שונים. יאיר ברח לשדה הסמוך, וברק נכנס למיגונית הקרובה, שהייתה מלאה באנשים. כעבור דקות ספורות הגיעו למיגונית מחבלים שירו ללא הרף וזרקו לתוכה רימונים. ברק נפצע קשה ולאחר מכן נפטר מפצעיו.

בתום חמישה ימים ארוכים של חרדה ואי ודאות, נמסרה למשפחתו הבשורה הקשה שנרצח.

המחבלים רצחו באותו בוקר למעלה מ-380 מבאי המסיבה, וחטפו עשרות לרצועת עזה.

ברק דוידי נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" באזור רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן עשרים ושמונה. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בחולון. הותיר אחריו הורים, שתי אחיות ושני אחים.

על מצבתו כתבו אוהביו: "אהב את החיים, עזרת תמיד לאחרים, כמלאך תחייך ממרומים, בליבנו שמך חרוט ונזכור אותך לנצח."

אימו ניצה ספדה: "ברקי שלנו, אח, בן, דוד, חבר. תמיד תדע שאנחנו אוהבים אותך אהבה אינסופית .ומקווה שבאמת אתה במקום טוב כמו שאומרים, עם כל הפרחים שנקטפו, שומרים עלינו, על החיילים והשבויים. ה׳ יקום דמך, מלאך שלנו."

אחותו שרונה כתבה: "ברקי שלי, ילד חמישי שלי, הלב שלי מסרב להאמין. אני מחכה שתחזור אלינו ותגיד לנו שהכול חלום. בלב שלי חסרה חתיכה והלב לא יחזור לקדמותו לעולם. אני אוהבת אותך לעולמי עולמים."

אחותו תמי כתבה: "אחי הקטן, נשמה שלנו, אנחנו בחלום רע. זה לא אמיתי... הדמעות חונקות את הנשמה... תן לנו כוח, בבקשה. אוהבים אותך לנצח נצחים. יהי זכרך ברוך."

חברו כתב: "חבר שלי, אהוב שלי, הצחוק שלך ושמחת החיים ילוו את כולנו לנצח. כואב לי אחי. אוהב אותך."

לעילוי נשמתו של ברק הודפסו ספרי תהילים וסידורי תפילה לבית הכנסת בחולון.

כמחווה לזכרו, חברו, שרון רוס, הטביע על הרמפה של משאיתו פוסטר ענק עם תמונתו של ברק ועם הכיתוב: "ברק דוידי תרקוד לנצח מלאך שלנו." וכך הוא מנציח אותו בכל מקום שאליו הוא מגיע. "את ברק הכרתי דרך קרוב משפחה. היינו יוצאים לבלות יחד, נפגשים, צוחקים... הרגשתי שאני רוצה לעשות עבורו משהו... אנחנו נוטים לשכוח אנשים מהר, והיה לי חשוב שיזכרו אותו. אני מצלם את הפוסטר על רקע נקודות בכל רחבי הארץ ומעלה את התמונות לפייסבוק, כדי שאנשים יראו, ישאלו ולא ישכחו", סיפר.

ברק מונצח באתר קבוצת "מכבי תל אביב", ובעמוד לזכרו כתבו בני המשפחה: "מגיל קטן היה אוהד מכבי תל אביב והתעקש תמיד להיות נוכח בכל המשחקים גם אם זה היה גורם לו למריבות, מצחיקות כמובן, עם אחותו שרונה שהייתה אוהדת של הקבוצה היריבה. תמיד היו מלווים אחד את השנייה במשחקים אבל הוא תמיד היה אומר 'בסוף אני אגרום לך לשבת ביציע של מכבי!' היום, לאחר הטרגדיה הנוראית, הוא באמת גרם לה לשבת ביציע של מכבי, להיות נוכחת במשחקים וגם בנה משחק במכבי. גם אחותו הגדולה תמי, שבכלל לא הייתה הולכת למשחקים, מגיעה היום לאצטדיון כדי להנציח את ברק ולהמשיך את מה שכל כך אהב לעשות.

ברקי שלנו, עזבת אותנו בטרם עת והשארת צלקת ענקית בלב לכולנו – הורים, אחים, אחיינים, חברים וכל מי שהכיר אותך. כיום הדבר היחיד שנותר לנו הוא להנציח אותך בכל מקום שאפשר והבטחנו שנעשה זאת תמיד!

תרקוד לנצח מלאך שלנו, נזכור אותך לעולמים, לא נשכח ולא נסלח.

משפחתך האוהבת."

לאתר יוטיוב הועלה השיר "הריקוד האחרון" – חגית מלול שרה, אלי קשת ועציון מוסאי כתבו על פי מילות מכתב געגוע שכתבה שרונה, אחותו של ברק: "שוב עוצמת את עיני ומדמיינת, אתה בטח שם רוקד עם מלאכים / עכשיו אתה רחוק וכלום כבר לא יכאב, תזכור שאימא בשבילך כאן בדיוק כמו פעם / תן לי קצת כוח כמו שרק אתה ידעת, תן לי לשמוע את השיר שכה אהבת / תגיד לי איך הפכת מהכול לזיכרון, איך לא ידעת שזה הריקוד האחרון."