קורות חיים
בן איתי ויעל, נולד ביום א' 3.5.1998 (ז' באייר התשנ''ח) ברמת גן, בן 25 בנופלו.
ילד יפה עם תלתלים, שובב, מוכשר, סקרן, חד מחשבה, יצירתי, חברותי, מצחיק ,אוהב ואהוב, היה תמיד סקרן, חקרן, קרא המון, חיבר בין חשיבה חדה ומדויקת ללב גדול אוהב ומחבק.
בגיל 5 לאחר פרידה מורכבת של הוריו עובר יובל יחד עם שירה אחותו הצעירה להתגורר עם אבא, זכינו להיות משפחה מיוחדת של שני ילדים ואבא שמחוברת בתדר של הלב רק שלושה אבל כול אחד "דעתן" שיש לו הרבה מה לומר, להתווכח וכולנו תחרותיים כך שזה ממש מאתגר שיחות, וויכוחים, גם אם היו עולים לטונים גבוהים תמיד היו מסתיימים בחיבוק הכלה והבנה, רעיונות, שיחות והצעות הועלו ונדונו בכול תחום שעסקנו בו או שמישהו ראה צורך בהעלאתו והיה כיף!
בנעוריו שיחק שחמט ובגיל 6 ניצח אמן שחמט, ניגן בסקסופון, שיחק כדוריד , היה אלוף בקסמים - בעיקר עם קלפים ומטבעות והיה מאוד פעיל חברתית. היינו משפחה מטיילת ש"חרשה" את מסלולי הארץ לאורכה ולרוחבה, בגיל התיכון "חרשנו" מסלולים בעולם ויובל אף יוצא לטייל עם חברים בגיל צעיר ללא חשש. אהב גובה, אתגרים לטפס - מה שיהפוך בבגרותו לאחד מתחביביו וכן אהב לרוץ וספורט בכלל. את חדות הלשון, ציניות והידע הרב שהיה לו בכול תחום כיוון להומור וצחוק.
בתיכון למד יובל בכיתת מחוננים באוהל שם והצטיין בכול דבר שעשה תוך כדי פעילויות חברתיות ענפות לטובת הקהילה יובל ניחן בזיכרון פנומנלי וחשיבה מקורית יוצאת דופן שתמיד הפתיעה! עבדה! והשאירה את המתבונן בפה פעור ...אבל ...עם חיוך. בעזרת חדות הלשון כיכב בחוג תיאטרון. לאחר קורס מדריכים עם חבריו למחזור בצופים הקים יובל שבט ניסיוני בשכונת מצוקה (פרדס כץ) לטובת נוער בסיכון שהיה להצלחה! בהמשך היה ראש גדוד וראש צוות פעילים בשבט ירקון של הצופים (שנחשב לתפקיד מאתגר) באירועים בבית הספר והצופים כתב וניצח על חבריו לשיר הנושא או הסיום. יובל מצטרף למסלול LEAD כשגריר לפיתוח מנהיגות ועשייה חברתית ומפתח מ יזמים חברתיים של התנדבות הורים וילדים, בית ספר מוזל למבוגרים ומערכת חוגים מוזלת לילדים שחלקם מתקיים עד היום.
שנת שירות: לאחר שהבין שיש הרבה נוער נפלא שזקוק למעט עזרה, הכוונה ובעיקר חיבוק כדי להאיר ולהדליק לו את הניצוץ ולאחר שחקר את כול האפשרויות יובל יוצא לשנת שירות בבית שאן במסגרת "צמרת". במסגרת שנת השירות הוא וחבריו מטפחים את הנוער בשעות היום בבתי הספר ומעשירים את הנוער בפעילויות אחר הצהריים, במסגרת הזו יובל מקים בית קפה "קפה או סרט" שימשוך את הנוער לעבוד בו ולפעילויות חברתיות בשעות הערב תוך כדי שהוא דורש שהתלמידים שעובדים שיהיו בעלי ציונים גבוהים וכמובן עוזר להם להעלות את רמתם וכך משיג הצלחה פדגוגית, הכנה לחיים והרחקת הנוער מפשיעה רכה ולהסתובב חסר מעש בעיר. לאחר שנפל בקרב החליטו תלמידי תיכון אמירים בבית שאן "קפה יובל" ובימים אלו קבוצת החשיבה של חבריו מצמרת מתכננים לפתוח רשת בתי קפה כאלו לנוער בכול הארץ.
שירות משמעותי: ציון מעולה במחשבים ובוגר מחוננים פותח דלתות ליחי דות העילית 8200 או 81 אבל יובל שספג סיפורים על סבא וסבתא שורדי שואה מעוניין רק בשירות קרבי משמעותי - והכי קרבי שיש! כי לדעתו רק החיל בשטח הוא זה שמגן על המדינה ומנצח מלחמה! כדי להגיע הכי גבוה הוא עובר את כול המי ונים לטייס כי שמע שזה עוזר להגיע לסיירות.
ב 25.11.2018 יובל מתגייס לשירות קרבי ב נח''ל בגדוד 50 (בזלת). במסגרתו ההכשרה מסיים בהצטיינות קורס חובשים ושנשאל אם יהיה מוכן להישאר כמדריך הוא משיב: "התגייסתי לצה''ל כדי להיות לוחם קרבי ולהגן על מדינת ישראל, אני לא מוכן להיות ג'ובניק בהדרכה". בהמשך מסיים בהצטיינות קורס מפקדי כיתות (מ''כ) ולאחר תקופה קצרה כ מ''כ יוצא לקורס קציני חיל רגלים בגדוד גפן המפורסם בבה''ד 1. לאחר קורס קצינים יובל מתמנה למפקד מחלקה מעורבת של חילונים ודתיים בבסיס ההכשרה של הנח''ל, בין משימותיו ומורשתו הוא עוסק בחיבור כול חלקי העם, פיקד על מחלקות מעורבות (חילוניים, דתיים, קיבוצניקים, עירוניים, עיירות ספר ושטחים).
לאחר שנפל כתב הקשר שלו יאיר: "הייתי החייל של יובל הבן שלך, הוא הביא אותי מהבקו''ם והפך ילד ללוחם ואז גם שלח אותי לפיקוד. אם לא הוא, לא הייתי איפה שאני היום ומי שאני היום - בכל המובנים!"
ליובל הייתה תמיד נחישות, מסירות ואהבת אינסוף לכולם!
אורי משולם (חייל בהכשרה): "יובל אמר לי 'משולם תעשה דברים עד הסוף.' אז עשיתי". בטקס כומתה כהוקרה העניק יובל לאורי משולם את הכומתה שלו.
מספרים שקיבל מחלקה של בעייתיים במוצב גלדיולה בהר דב שאף מפקד מחלקה לא רצה ותוך תקופה קצרה הפך אותם למחלקה הכי מלוכדת והכי טובה בגדוד. אני זוכר שהיה מודיע שהוא מאחר כי נסע לבקר משפחות שהיו זקוקות לעזרה. בתפקידו האחרון בשירות הקבע יובל התמנה לראש מדור אוה''ד בבית ספר לחיר "ביסלח". זה המדור שמכשיר את לוחמי טיל הגיל בחיל רגלים. סמח''ט ביסלח גלעד פסטרנק שיובל היה לו כ "בן" וחבר מספר שבמלחמת חרבות ברזל טיל הגיל הוא ההצלחה הכי גדולה שחיסל מאות מחבלים ואת כולם יובל הכשיר. כול מפקדיו אמרו על שיובל : חייל וקצין מקצועי, מפקד ערכי, מקצועי שאיזן בין הציניות, המשימתיות וסטנדרטים לבין דאגה לחייליו.
יובל משתחרר בסוף מרץ 23 , ניגש לפסיכומטרי ומתחיל את המסע למזרח שעליו חלם, טס לנפאל, מטפס ל אנפורנה ועוד כמה אתגרים וחוזר למכינה בפיסיקה באוניברסיטת ת''א, מסיים בהצלחה תוך כדי שהוא עושה פסיכומטרי נוסף עם ציון גבוה שמאפשר לו ללמוד הכול. יובל בוחר בהנדסת חשמל (כמו אבא) וטס להודו כדי להמשיך בטיול "אחרי צבא" שאותו קטע לטובת המכינה, פוגש ומכיר חברים מהארץ וכול העולם, חורש בטראקים מצפון הודו ותוך כדי הטיול עורך מבחן וידאו "אודישן" ומתקבל כמרצה ב "יוזמה לצמצום הסכסוך". ממשיך לתאילנד ובערב ראש השנה בבית חב''ד פוגש ומתאהב בנועה שגדלה בשכנות, למדה באותו תיכון והייתה באותו שבט בצופים, האהבה פורצת שהקרובים ליובל מבינים שבקרוב תהיה חתונה. שירה אחותו אמרה: "ברגע שיובל ימצא את אהבתו הוא יתחתן ויקים משפחה". איזה אושר וחיוך גדול היה לו מאז שפגש את נועה והאהבה פרצה...
ב-7.10.2023 יובל מזועזע מהמראות שראה, הסיפורים הקשים ממתקפת הפתע שחוללה שואה נוספת לעם ישראל ומתכתב עם מפקדו שמבקש ממנו להמשיך בטיול אבל יובל מחליט לעצור הכול ולחזור לארץ. יובל מגיע בשישי 13.10.2023 לארץ ובשבת ללא צו8- ולאחר שמפקד הפלוגה מחליט לא לערוך את השינוי ולמנות את יובל למפקד מחלקה 3 יובל מוריד את הדרגות ופוקד על המ''פ שהוא מצטרף כחייל פשוט וחובש ומקבל לפקד על חולייה שהוא מיד נותן לה שם: "חוליית התנינים".
בדרכו לארץ הוא כותב לכול חייליו באשר הם:
"מה קורה ילדים, הרבה זמן לא דיברנו וחבל שזה בנסיבות כאלה אבל אני עושה עכשיו סיבוב חצי עולם כדי להגיע לארץ אז יש לי קצת זמן לכתוב לכם.. מה אומרים לחיילים ולמפקדים לפני מלחמה, למי מכם שקצת הבין איך אני עובד לאורך הדרך שלנו ביחד, ברור לכם שחשבתי על זה הרבה גם לפני השבוע האחרון... בקיצור אחרי הרבה מחשבות תמיד הגעתי למסקנה די דומה והיא לומר להם שהם מוכנים ונכונים, מוכנים כי לא יעזור לחשוב על מה לא עשינו וכי מה שכן עשינו רב בהרבה על החסר (ספציפית גם אתם עשיתם לא מעט אז אפשר לומר את זה בכנות יחסית גבוהה) ונכונים כי אתם הטובים ביותר שאפשר לבקש ברוח ובנתונים הבסיסיים, אני בטוח שמי שהולך אחריכם או איתכם איפה שלא תהיו יודע בבטן שלו כשהוא מביט בכם שזה נכון והמשימה שלכם עכשיו היא לעמוד בצפייה ולהוכיח שאנחנו צודקים. זהו מספיק נאום מוטיבציה שתדעו שחוץ מזה אני אוהב את כולכם אתם הולכים איתי גם היום, תשמרו על עצמכם אני הייתי הולך איתכם למלחמה בלי לחשוב פעמיים ואני די ביקורתי אז נראלי שאתם בסדר. שלכם זילבר (בינתיים זמין ואשמח לשמוע מכם , מקסימום אחרי).
"נ.ב באתי לסיים ככה אבל נראלי אי אפשר בלי טיפ אחרון (לבינתיים), יש משפט שאומר שהמחשבות תפקידן למות כדי שאנחנו נוכל לחיות, הרעיון הוא שבמחשבה אנחנו מריצים סימולציות ובסוף מחליטים בדרך הפעולה שבה הסימולציה נגמרה הכי טוב, זה מאוד ברור מצד אחד מצד שני לצערי גם אני נפלתי הרבה פעמים בזה ופעלתי בלי לחשוב או עם מחשבה שידעתי שהיא לא טובה. אני יודע שזה נשמע פשוט אבל הרבה פעמים זה מפחיד לחשוב על מה יקרה ואנחנו מעדיפים לא לדעת ולכן ההמלצה היא שתהיו נאמנים לסטיגמה ותהיו נחלוואים חכמים ואמיצים מגדוד 50 שאשכרה חושבים על מה יקרה ומריצים את הסימולציה. סומך עליכם."
ב 1.11.2023 (י''ז בחשוון התשפ''ד) במסגרת המשימה ל כיבוש מוצב פלסטין ע''י גדוד האריות 7007 בני העוולה הפתיעו ויצאו מפיר ונתקלו ביובל וחוליית התנינים שלו מ 4 מטר, יובל נפגע קשה ולפני שנפל הוא וחבריו חיסלו 5 מחבלים שיחד עם מחבלים נוספים המתינו בפיר ותכננו לפגוע בעשרות לוחמי הגדוד. שני רופאים מייצבים את מצבו בניתוח חירום בשטח והוא מובל במהירות למסוק. לדאבון הלב בדרכו במסוק לתל השומר יובל נפטר. המשימה הוכתרה בהצלחה, המוצב נכבש אחר הצהריים ושמו הוסב ל "מוצב יובל" אבל בערב נשמעה הדפיקה בדלת שהפילה לנו את השמיים, בני העוולה עשו לנו חיסול ממוקד והרגו את אהוב ליבנו יובל.
סא''ל מעוז שוורץ מג''ד גדוד 7007 אמר לחייליו לפני הכניסה ללחימה בעזה:"אתם תספרו לילדים ולנכדים שלכם שבזמן ההיסטורי הזה אתם גיבורי ישראל - הייתם שם! לחמתם כתף אל כתף שם וניצחתם!
היום חיילי גדוד 7007 ואנחנו משפחה אחת, אוהבים, מחבקים, מחובקים ושומרים אחד על השני.
בקשתנו: אל תשכחו להזכיר שהיה גם ילד מתולתל, חמוד עם לב ענק שנפל בקרב כדי שעם הנצח ינצח.
אלפי אזרחים וחניכי הצופים כיבדו את יובל בשיירת דגלים בדרכו האחרונה שנערכה בהשתתפות אלפים (אומרים שכמעט עשרת אלפים) באו לחלוק כבוד אחרון לילד הפלא הזה!
רוני דלומי (שיובל אהב מאוד) ולמרות שהייתה בשמירת הריון הגיעה שרה את "איש הלילה " ריגשה...וכולנו בכינו. אלפי מנחמים באו לחבק בשבעה, את רבים לא הכרנו ועם הישמע הסיפורים אנחנו מבינים עד כמה יובל נגע, השפיע והאיר את העולם!
אהבה הייתה ב DNA שלו.
יובל אמר: "אלוהים לא לוקח מאף אחד, הוא רק נותן לזמן קצוב מראש", וביקש (צוואתו):
"המשיכו לחיות, ליצור, לחלום, לצחוק ולאהוב. בחרו באהבה באהבת לרעך כמוך... ובחיים!