רס"ל עידן קינן כהן ז"ל

קורות חיים

רס"ל עידן קינן (כהן) הי"ד בנם של עדי ואבי. נולד ביום י"א באדר א' תשס"ג (13.2.2003) ברמת גן. אח ללורין, קורל, לינוי ואוהד.

עידן גדל והתחנן־ ברמת גן - ילד מיוחד ואהוב. מלא שמחת חיים, אנרגיה, אהבה לאדם ולעשייה. עידן למד בתיכון "אלון" והיה תלמיד מחונן, דעתן, כריזמטי ודומיננטי - כזה שתמיד הוביל קדימה. הוא אהב ספורט, מחשבים, ים, תורה - ובעיקר אנשים. אהב במיוחד ילדים, והקדיש זמן להקריא לילדים על הרצף האוטיסטי פרקי תורה, משניות ותהילים.

למד בתכנית למחוננים בבית ספר "הלל", ובהמשך החל לימודים באוניברסיטת בר אילן במסגרת תכנית למצטיינים צעירים. ציוניו הגבוהים הגיעו לו בקלות - הוא פשוט הבין את העולם.

עידן היה ילד עם לב ענק, חוש הומור נדיר ונוכחות כובשת. הקפיד על תזונה בריאה, אהב לרוץ בפארק הלאומי ברמת גן. ולא פספס יום שמש בלי קפיצה לים עם כדור ביד. מעבר לכל אלה - עידן היה פטריוט אמיתי. תחושת שליחות בערה בו מבפנים. הוא האמין שחובתו להגן על העם, על המדינה, על האזרחים. תמיד שם את האחר לפני עצמו. ברגעים שבהם אחרים היו בוחרים לנוח - עידן בחר לפעול. הוא תמיד נרתם, תמיד התייצב, תמיד דאג שכולם ירגישו בטוחים. לא מתוך חובה - אלא מתוך אהבה.

עידן התגייס בתאריך 15/08/2021 לחטיבת כפיר, ביצע 8 חודשי הכשרה בבסיס האימונים החטיבתי ובסיומם שובץ כלוחם חי״ר בגדוד "נחשון". בהמשך יצא לקורס מ״כים, אך בעקבות פציעה חזר לשרת בפלוגתו כלוחם מן השורה - הבחירה הברורה מבחינתו. גם לאחר שחרורו משירות סדיר, עידן לא עצר - ביצע שני סבבי מילואים. ולאחר מכן כאשר שמע שגדוד הסדיר נכנס לעזה - לא היסס. הוא חזר. בעיניו, זו הייתה חובתו להגן ולשמור על הסדיר ולצאת איתם למלחמה. במהלך שירותו, בתקופה שלפני הכניסה לעזה, עידן היה עד לפיגוע קשה.

באותם ימים, כתב מכתב לסבתו: "סבתא אני לא יודע אם שמעת אבל היה פיגוע אצלנו בגזרה, יש הרוג אחד וירו על חברים שלי אבל ברוך השם הם בסדר ואני בסדר. מחר תהיה ההלוויה אבל ההורים של הילד עוד לא יודעים אז שום מילה לאף אחד!! רק תדעי שהכל בסדר. יש לצערנו הרוג מהגדוד לא זכיתי להכיר אותו אבל אני מרגיש כאילו הוא היה אחי לכל דבר. הוא נהרג למען המדינה שלנו וכולנו יודעים ושזה חלק מהתפקיד ושמחים להיות שם במקום האזרחים והמדינה שאנחנו כל כך אוהבים, שתדעי שלא משנה מה יקרה אני תמיד אוהב אותכם הכי בעולם ויודע בדיוק מה אני עושה ואיפה אני נמצא. אני יודע מה הסיכונים ומה יכול לקרות ואני שלם עם זה ואפילו יותר, זה הדרך שבחרתי וזה הדרך שאני מאמין שכל גבר במדינה שלנו צריך לבחור, אין ולא יהיה מי שישמור עלינו אם לא אנחנו. אנחנו עם הנצח ולצערינו הנצח הזה תמיד יבוא עם שנאה ודם ואם אבא שבשמיים החליט שמישהו צריך למות למען העם שלנו זה הזכות הכי גדולה שיש בעולם, כולם פה שומרים על עצמם עם 10 עיניים ומתפללים לעילוי נשמתו, למרות שאני בטוח שהוא יגיע לגן עדן. אני כנראה אהיה בלילה לבן עד ההלוויה כי אני צריך לעזור להכין הכל, תדעי שאני אוהב אותך ושלעולם לא נפרד וזה נכון גם לך וגם לאמא".

חבריו ומפקדיו מספרים על לוחם מקצועי, מסור, אדם שתמיד נמצא בשביל אחרים. עידן היה לוחם עם לב של זהב. כונה בפי כל "טוויטי" - הכינוי שליווה אותו מאז ומתמיד ועד יומו האחרון בעזה. בטירונות, כשחייל פחד להיכנס לבד לתרגיל באוהל אב"ח, עידן עזר לו עודד אותו ואפילו נכנס איתו שוב. למרות שצעקו עליו לצאת משם עידן סיים את התרגיל עם החייל - כי "לא משאירים אף אחד מאחור". לפני פשיטה לבתים היה אומר למפקדיו: ״אתה יש לך 3 ילדים בבית זוז אחורה. אתה 4 ילדים זוזו אחורה. אני ראשון אני שליח השם" ופורץ את הדלת. כששמע שחסרים צלפים בעזה - עשה הכול כדי להתנדב. הביא תרומה של 10 קסדות ואפודים, ודאג שאף לוחם לא ייכנס לקרב לא מוכן. תמיד יזם, חיבר, שימח. היה שואל את השומרים בש.ג. אם הם צמאים וגם אם לא חוזר עם שתייה ומאפה, דואג להם, מחזק.

בליל שישי ה-15.11.24 נשאר עידן שעה נוספת בעמדת הצלפים. כששאלו אותו למה אינו יורד, ענה: "צלף מתחבא טוב בלילה כדי לירות בכם ביום".

לאורך מלחמת "חרבות ברזל", לקח חלק עידן בפעילויות רבות בכלל גזרות המדינה.

במהלך פעילות מבצעית בג'באליה שבצפון רצועת עזה, שהה עידן עם לוחמים נוספים בקומה עליונה של מבנה, שבעבר נפגע מנ״ט. עידן זיהה את הסיכון והפציר במפקדו לפנות את המקום, אך הפקודה הייתה להישאר. למחרת, בשבת בצהרים - בזמן מנוחת החיילים - הצלף שארב להם פגע בעידן. הוא פונה במסוק לבית החולים איכילוב, אך מותו נקבע ארבע דקות לפני הנחיתה.

סמל ראשון עידן קינן (כהן) נפל בקרב ביום ט"ו במרחשוון תשפ"ה (16.11.2024). בן עשרים ואחת ושמונה חודשים בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקרית שאול. הותיר אחריו הורים וארבעה אחים. לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב סמל.

עידן חי מתוך תחושת שליחות עמוקה. מסירותו לעם, למדינה ולזולת - הייתה שלמה, צלולה ואוהבת. הוא האמין באהבת הארץ, בנתינה ללא תנאי, ובאחריות אישית על גורלו של עם ישראל.

חייו - כמו מותו - נצרבים לעד בלבבות כל מי שזכה להכיר אותו. ת.נ.צ.ב.ה. הי״ד.