קורות חיים
בנם של גלית וירון. נולד ביום כ"ב בתמוז תשנ"ט (6.7.1999) ברמת גן. אח לאהוד ולאייל.
ארז גדל והתחנך ברמת גן. למד בבית הספר היסודי "יגאל אלון" ובתיכון "שמעון בן-צבי" בגבעתיים, שם סיים את לימודיו בהצטיינות. ילד חייכן ואהוב, בעל לב זהב, שתואר על ידי מוריו כמבריק, מוכשר, צנוע ושקט.
מגיל צעיר שאף לטרוף את החיים ולמצות כל רגע בהם, היה סקרן מאוד והרבה להתנסות בתחומי עניין חדשים. שיחק בקבוצת הנוער של "הפועל גבעתיים" בכדורסל, גילה כישרון בציור וכתיבה, יותר מאוחר התאהב בנגינה בגיטרה ובטיפוס והתנסה באיגרוף תאילנדי.
בנובמבר 2017 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בגדוד 202 של חטיבת הצנחנים. בכך, המשיך ארז מסורת משפחתית בין-דורית של שירות בחטיבה, וסיים את המסלול כשהוא חובש את הכומתה האדומה של דודו ועונד את סיכת כנפי הצניחה של סבו.
ארז סיים שירות סדיר מלא, השתחרר מצה"ל בתקופת וירוס הקורונה ופנה ללמוד תכנות במסגרת התוכנית "לוחמים להייטק" במכללת סלע ברמת גן. בנוסף הוא למד לבד, הקשיב להרצאות נוספות ולקראת סוף הלימודים כבר השתלב בעבודה בחברה "קוד אואזיס". אחרי כשנה כבר עבד כמתכנת בחברת "כלל ביטוח". חבריו לעבודה סיפרו שהיה יצירתי, מוכשר מאוד בעבודתו, בעל קסם אישי כובש, חוש הומור משובח ונכונות תמידית לתמוך ולעזור.
בכל מה שעשה חתר למצוינות ונראה היה שאין דבר שירצה – ולא יצליח להשיג. הייתה לו משמעת עצמית אדירה, יכולת התמדה מרשימה ותפיסת עולם הגורסת כי אין בעיות בחיים אלא רק אתגרים, וכי כישלון מתרחש רק כשמפסיקים לנסות. עם זאת, תמיד ידע גם להנות מהדרך ולא היה עסוק רק בהשגת המטרה.
כך כתב ארז, ברומן שהחל לחבר: ״החיים הם לא מירוץ, אחרת היה פרס בסופם. ההפך - אם אתה רץ מהר או לאט אתה מגיע באותו זמן לקיצם. החיים הם כמו סרט, צריך להתרווח בכיסא, להנות כמה שאפשר ולקוות שהסוף יהיה שווה את זה״.
בדרכו השקטה והצנועה, ארז ידע לגעת בכולם ויצר קשרים רבים, קרובים ואמיתיים. הוא היה אכפתי ורגיש, בן מסור, אח אוהב וחבר אמת, שהעניק השראה ושימש כמודל לחיקוי לכל מכריו.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל.
ארז היה בטיול בדרום אמריקה כשפרצה המתקפה. כשחזר ארצה הוא רצה לחזור לגדוד להשתלב בלחימה. במשך שנה שלמה התעקש כדי שישבצו אותו ליחידה, באוקטובר 2024 השיג את מבוקשו וצורף לגדוד, שובץ כלוחם בחפ"ק בפלוגת המסייעת בגדוד 9263.
יחידתו של ארז עסקה באיסוף אמצעי לחימה (אמל"ח) בדרום לבנון, חישוף השטח והסרת האיום על תושבי הצפון. "כשסרקנו את הכפרים", סיפר מפקד החטיבה, "גילינו היקפים בלתי נתפסים של אמל"ח. כמעט בכל בית היו מחסנים, עמדות וציוד צבאי. זה היה הימ"ח (יחידת מחסני חירום) של חיזבאללה".
כשארז חזר הביתה להפוגה קצרה מהלחימה היה מלא בגאווה, מאושר לקחת חלק בהגנה על המדינה.
ארז הכיר את חברתו עדן בחודש אוגוסט 2024. הקשר נרקם במהירות והיה קשר מאוד עוצמתי ועמוק, קשר שהתפתח במהירות והיה מלא באהבה גדולה וחיבור חזק ביניהם, כאילו הכירו שנים.
ביום ראשון, 8.12.2024, במהלך משימה לאיתור ואיסוף אמל"ח באחד מכפרי דרום לבנון, נכנס הכוח של ארז למערה צפונית לחניתה על מנת לבצע סריקה. תוך כדי שהחלו להוציא נשק של חיזבאללה מהמערה התפוצצו מטעני נפץ שהוטמנו במקום. ארז נהרג, ואיתו שלושה לוחמים נוספים.
סמל ראשון ארז בן אפרים נפל בקרב ביום ז' בכסלו תשפ"ה (8.12.2024). בן עשרים וחמש בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול, תל אביב. הותיר אחריו הורים ושני אחים.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל.
אביו, ירון, ספד לו: "היית כל כך מוכשר, היה לך לב רחב עם רצון לעזור ולהיות שם לכל אחד. אהבת את החיים, היית אדם עמוק, שקוע בספרים, פתוח לשיחות עמוקות ופילוסופיות, טיפוס אופטימי, מוצלח, חכם, יפה תואר, כל מה שאפשר לבקש מהחיים קיבלת... אתה לא רק גיבור ארז, אתה דמות שמזכירה לכולנו איך לחיות חיים מלאים ומשמעותיים".
חברתו עדן כתבה: "החיבור שלנו היה קוסמי. מהפעם הראשונה שנפגשנו כבשת אותי עם השנינות שלך, עם הרגישות שלך, עם החוכמה האדירה שלך... ואז הגיעו המילואים, ועם כל חזרה שלך הביתה, החיבוק שלנו שלא הצלחנו לשחרר היה נותן לי את כל הכוח שבעולם...
היית כוכב ארז, היית אור בחיים של המון אנשים, היית הכי מצחיק וחד שיש, עם היכולת לשלב רצינות וציניות בהרמוניה מושלמת. כל שיחה איתך הייתה משאירה משהו לחשוב עליו, וכמה מוכשר היית? אפשר להרחיב על זה שעות. הגיע לך לטרוף את העולם".
ארז מונצח באתר ההנצחה האינטרנטי של עיריית רמת גן.
מותג היינות Wine & Friends השיק סדרת יינות לזכרו. על תוויות הבקבוקים הוטבעו איורים של דמותו.
עמוד לזכרו נפתח באינסטגרם תחת השם remember_erez.
עמוד הנצחה נוסף לארז נפתח באתר memoriz.plus.