סמל דב הורביץ ז"ל

קורות חיים

בן יעקב ובוניה. נולד בי"א באלול תרפ"ו ברומנובקה שבבסרביה, שהיתה אז תחת שלטון רומניה. בספטמבר 1935 עלה עם הוריו ארצה ואביו נתמנה למנהל קופת מלוה וחסכון ברמת-גן. למד בבית-הספר העממי ברמת-גן, נתחנך בבית ההורים ברוח המסורת ושמע שיעורים בתלמוד. בעל מוח חריף. שקד על הבעיות המנסרות בעולמנו. המשיך ללמוד וגמר את הגימנסיה "אוהל שם" ברמת-גן והצטיין ביחוד במתימטיקה. שירת שנה וחצי בנוטרות בדרום-הארץ. שלח את תעודותיו למחלקה הרפואית של הסורבונה בפאריס ונתקבל ללמוד בה, אך כחבר ה"הגנה" לא קיבל ממנה רשיון יציאה (במאי 1947) ודחה את נסיעתו לזמנים שקטים יותר.

זמן מה היה פעיל בעבודת הקרן-הקיימת-לישראל ברמת-גן. פעם נשלח מטעם ה"הגנה" עם ששה נוטרים להביא שרטוטים וצילומים טופוגרפיים מהגליל. בגלל התנפלות ערבים עליהם נזדקקו להגנת המשטרה הבריטית, והוא, שנשא בילקוטו שרטוטים מוצלחים וצילומים, הצליח לשכנע את הבריטים שהוא וחבריו יצאו לטיול סתם, והודות לכך ניצל מחיפוש בכליהם ולא נתגלתה התעסקותם.

השתתף בהרבה קרבות בשרון ובשומרון (כיבוש קולה, סלמה, "הפעולה המטרתית" באיגזים לפריצת הדרך בכביש הראשי לחיפה, ועוד). בזמן הפעולה באיגזים, כשאנשיו התענו בצמאון ממושך ביום שרב, נסע להביא מיכל מלא מים מנתניה, וכשהנהג סירב להתקרב עם המכונית לאזור הסכנה, הכריח אותו באיום באקדח למלא את חובתו עד הסוף, הציל את אנשיו מצמאון וסייע לסיוע המוצלח של הפעולה, ועל כך נשתבח בפקודת-היום והוצא לקבלת אות-הצטיינות. לאחר שסיים את הקורס לקצינים הוצע לו להישאר בו כמדריך, וגם הוריו שידלוהו להישאר בעורף, אך הוא דחה את ההצעה באמרו: "אם כן מי ילך לחזית להילחם?" ויצא לשירות קרבי בחזית. כשבא הביתה לשני ימי חופשה נקרא מיד לחזור ליחידתו. נשלח לנגב ונפל בקרב עיראק אלמנשיה ביום 28.12.1948 היה קבור בפלוג'ה. הועבר לנחלת-יצחק. לזכר פעילותו למען גאולת האדמה נטע הועד הארצי של הקרן-הקיימת-לישראל, בהשתתפות הוריו, גן על שמו ביערות הקרן-הקיימת-לישראל.