סגן יחיאל הנדלר ז"ל

בן ציפורה ויוסף, נולד ביום י"א באלול תרפ"ז (8.9.1927) בעיר אנטוורפן, בלגיה.
בן שבע היה כשעלו הוריו ארצה ב-1934. למד בבית-הספר לבנים "מזרחי" בתל-אביב וסיים את חוק לימודיו בבית-הספר "פיטמן". בסיימו את לימודיו עבד כמכונאי.
בשנת 1942 הצטרף ל"ארגון הצבאי הלאומי". "ראש קבוצה אהרן" נקרא בפי חבריו ומפקדיו במחתרת. בפורים תש"ח נפצע בקרב נגד הבריטים בתל-אביב ליד בית-הדר.
בימים הראשונים לפרוץ מלחמת-העצמאות (תחילת 1948) ולהתקפת הערבים בסביבת תל-אביב היה יוצא לעמדות. ימים ולילות עמד על המשמר, תחילה בכרם-התימנים ואחר-כך בעמדה מול מסגד חסן בק.
כאשר החלו יחידות האצ"ל בכיבוש יפו צורף, בראש יחידתו, ליחידות המתקיפות. היה ענוותן ועז-רוח. בדאגתו האבהית לפצועים סידר מעין בית-חולים קטן בבית-הוריו.
לאחר שנפצע היה עונה לאלה שדאגו להחלמתו והציעו לו להתאזר בסבלנות עד שייצא שוב לפעולות: "עוד יספיק לי הזמן לקחת חופשה כשיגורש
הכובש הזר והמולדת תשוחרר". אך לא זכה לשעה זו.
ביום ב' בניסן תש"ח (29.4.1948) רוסק גופו על-ידי פגז שפגע בעמדתו.
הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.