טוראי דן "דני" רייך ז"ל

אלבום תמונות

עצות טובות לבוגר

אההה, גמרנו! לא, לא, אין צורך להשתולל! סגור בשקט את ספרי הביולוגיה, פתח עוד כפתור בחולצתך ותן לרוח לדגדג את חזך החשוף. משום-מה השמיים בהירים יותר, הים כחול יותר, והנערות יפות יותר. אתה רוצה לחבוק את העולם ולצעוק עד-סוף-כל-הדורות שטוב, אבל במקום לעשות זאת, אתה קונה כרטיס קולנוע, או אפשר שאתה הולך להזכיר למי הבריכה הרטובים שגם גופך החנוט קם לתחיה.
רוצה סדר יום? בבקשה, הרי הוא כפי שרשמה ילדה בכיתה ה' של ביה"ס העממי:
בחופש הגדול / קבע לך סדר יום: / קודם כל / קום בבוקר לפני שמונה, / ראשית, לך להתרחץ / ולצחצח את שיניך / ואחר סדר מיטתך / ואת חדרך, / שים הכל במקום / ואל תעשה לאמא יום גיהינום. / טאטא את חדרך / ואחר תשטוף אותו. / לאחר שתגמור כל זאת / קח את ספריך / ועשה את שעוריך. / משגמרת את שעוריך, / עזור לאמא כפי יכולתך. / לאחר זאת כבר הגיעה שעת צהריים / ועליך לאכול ארוחת צהריים. / ולאחר זאת, מאחת עד חמש נוח / מנוחת צהריים, ואם אינך יכול / קרא בספר, או שחק בשקט, / אך אל תפריע לשכנים ולהורים, / ובערך בשעה שבע / בוא הביתה לאכול / ואחר תלך לישון / וכך יהיה סדר יום בחופש הגדול / ואם תעשה זאת תספיק הכול, הכול.
(שימו לב לסיום האירוני!!!). פלא רק שנשכחה הסיסמא החשובה: כל ילד חמוד חרוץ / יאכל רק פרי רחוץ.
רוצה אתה סדר? הרי לך! אך אם לא קהו חושיך ולבך פתוח ורגליך קלות, אזי גנוז שעונך באחת המגרות, עמוס תרמיל על כתפיך, נעל חדרך וצא לדרך!
עלה לגליל או רד לנגב. רק, למען השם, הנח למתימטיקה והפסק לספור את הקילומטרים! תפשת טרמפ? מצויין! אבל שכח במחילה את הנוסחאות של מהירות ודרך, לא תמיד הן מתאימות למה שעושים הנהגים. הי הופ! הי הופ! עוד מאמץ קטן ואנחנו על פסגת ההר. נוף מרהיב עין, הא? בינינו לבין עצמנו, איכפת לך אם בקעת הירדן או מדבר יהודה, מכתש רמון או נחל אכזיב נוצרו בתקופת המזוזואיקון או הפלזואיקון ואם הם בנויים מקרטיקון או מדרמטון? - גם לי לא איכפת. ואל תחשוש: כעת אתה יכול לזעוק בלי פחד, שבעצם העולם - עצום - ואנחנו - צעירים - ויפים - ורוצים לחיות. ואל תטרח לשים פסיקים, מקפים וסימני קריאה, או למצוא כאן את הנושא והנשוא. יבינו אותך גם כך. כל מי שלב בחזהו, יודע שזהו משפט שכולו עיקרי ואין בו אף מלה טפלה אחת.
הי! הי! ראית את הרדוף הנחלים? אל תספור את עלי הכותרת ואל תחפש אבקנים; הוא יפה גם בלי שנזכיר את העובדה כי עליו משוננים. עייפת? יש עצה: שכב על מימי ים המלח, צוף להנאתך כשאתה קורא ספר. אין צורך לסווג את המלחים ואחוזיהם במים שמתחתיך, כשם שאין צורך לחפש את אחוז הסוכר באגס שאתה נוגס בו; הוא מתוק ודי. ובספר שאתה קורא אל תחפש מוטיבים ואמצעים אמנותיים. שלח לאלף אלפי עזאזלים את "הרעיון המרכזי" ואת "דעת הסופר על". זה פשוט לא מענין. גם לא את הסופר.
יורד כבר הערב, הכוכבים מכריחים אותך לרנן את מזמורו של גדול המשוררים בכל הזמנים: משורר התהילים. אל תתבייש; רבים וטובים עשו זאת לפניך, רק שלח במחילה את כל המטאפורות והקונפרונטציות, הפרסוניפיקציה וההקבלות למיניהן, לאלף ואחת רוחות. הן רק מפריעות. ובטרם תלך לישון, עוד רגע אחד: שלח גלויה הביתה, שאם לא כן, עוד יחשבו שאינך בעולם הזה.
(במסיבת סיום של ביה"ס התיכון, 1963)