שמואל אשר בנו יחידו של ד"ר יהודה אבן שמואל (קויפמן) הפתיע אותי בביקורי הראשון אצל אביו לפני כשבע שנים והוא אז בן י"ב. ראיתי לפני "צבר" אשר הראה כאחת: גם סימני התבגרות שכלית המצויה אצל הנוער העולה וגם תרבות יהודית מעמיקה ועתיקה. תלמיד בית החינוך של הסתדרות - התעניין במלחמת הפועל על תנאי חייו, בתפקיד הפועל העברי בבנין העם בארץ, הראה גם ידיעה בתורת הספורט ויחד עם זה אהבה למסורת. משיכה לספרות העברית, לידיעיה הפניני ולשלום עליכם כאחת. ודאי היתה בזה השפעת אביו, אשר נוסף על הלימודים בבית החינוך היה עובר אתו מדי שבת בשבתו על פרשת השבוע על פירושיהם של רש"י, רשב"ם וראב"ע, וגם השפעת הסביבה רווית התרבות הניזונית אף משיחות חולין של חכמים וסופרים מידידי הבית ומבקריו. מתקנא היה באלה שהיו לעזרה לאביו בהגהת פירושו למורה נבוכים של הרמב"ם.
ואמנם כעבור שנים מעטות התמחה בתורת ההגהות האחרונות לספריו האחרים.
בבית הספר התיכון שבירושלים היה לפלא בעיני רואיו. שני הקוים שבאפיו, הנראים כבלתי מתאחדים: ריעות, התידדות והשתובבות של נעורים עם אחריות ורצינות השואפת לחדור לעמקי תורת ישראל, בעית העם ושאלת העולם. בעברו, למשל, על תקופת רומא היה "מוכרח" נוסף על שיעורי המורים לקרוא את ארבעת הכרכים של מומזן הגרמני ואת ששת הספרים של אדוארד גיבון האנגלי, ובקריאת משוררי ימי הביניים לא הסתפק באנתולוגיה של ברודי-וינר, אלא פנה לקבצים השלמים של השירים על נוסחאותיהם ופירושיהם. בכתבו את חיבורו על "הקינה שבתנ"ך" לקראת בחינת הגמר בביה"ס, עבר על התנ"ך מתחילתו ועד סופו וגילה דברים בסוג ספרות זה שנעלם מעיני חוקרים ומלומדים. דרכו המדעית היתה בטוחה לפניו, ואת צמאונו להשתלמות ולהתמחות במדעי החברה והספרות האוניברסיטאות אנגליה ואמריקה קיוה להשקיט לאחר שיסיים את מלוי חובתו בשרות הישוב כפי שנדרש.
מקרה איום קיפח את חיי הצעיר הנעלה, רב הכשרונות והתקוות. ואולם דרך חייו הקצרה, אך מלאת הדרת המוסר, רצינות החובה והנאמנות לעמו ולמולדתו, תהיה נר לרבים מן הצעירים שנפגש איתם בחייו וששמעו עליו.
יהי זכרו ברוך!
ח.ב.
מתוך "דבר", 11.5.1947
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח