טוראי אילה גלבוע ז"ל

אלבום תמונות

עין-השופט, ערב פסח תש"ח

אמנם כבשנו הרבה. את הכבישים פינינו. חיפה שלנו! כמעט שקט לגמרי כאן בסביבתנו. אך כל זה לא חינם נכבש. והפעם שילמנו אנו יותר מה יהיה הלאה. נפלו אצלנו שלמה מהרצליה, יהודה מהרצליה ומשה. כן, אמא, גם אותו משה, שכה רבות סיפרתי לך עליו. גם הוא... המכה איומה. ברשימת ההרוגים היו גם גדעון ומנוח. אך פתאום הופיעו, קמו מחדש לתחיה.
ואנו, אמא, אנו ממשיכים. אפילו בלי רצוני אני מוכרחה להבליג. דוקא עכשיו אני מרגישה מה זה להבליג. אנו כאן עכשיו רק שלוש בנות ואני יכולה להגיד בלב שלם: אנו עכשיו הנפשות היחידות המחזיקות את הבנים כאן ואם אנו נתאבל, אם אנו נתרגש, מה יעשו הם? למענם אנו חיות עכשיו, למענם. ואנו מוכרחות לחייך.
הערב ליל-ה"סדר"... חשבתי שלא אשתתף בשום אופן, למרות שכאן עושים "טרסק" עצום. אך עכשיו אני אומרת: אני מוכרחה. ואני אלך ואשתה כוס יין לחיי החיים ולזכר המתים, כי איני יודעת מה יהיה מחר. מי יתן והיו אלה האחרונים!