אלבום תמונות
אילה! זמן רב עבר מאותו היום המר שבו נפרדנו ממך לנצח. לא חשבנו כי כך יסתיים הכל. ומאז עברה כבר שנה וקשה לי להאמין, שבאמת אינך, וכי אותו קבר - קברך הוא, ותחתיו טמונה את ולמראשותיך נצב לוח עץ ועליו כתובת: "ילדה אלמונית". כך אילה לכך הגעת, את מליאת החיים והמרץ, המסורה כל כך לחברה הן ברקמת החולצות הרוסיות, שהן כמעט המזכרת היחידה שנותרה ממך. זוכרת אני אותך יושבת ימים וביחוד בלילות בעבודת הקשר, כולך שקועה ברקמה כדי להספיק עוד רצועה אחת, כדי לשמח לבו של עוד חבר החוזר עייף מהקרב ומוצא על מטתו מתוך חבילת הבגדים את החולצה החדשה פרי עבודתך המסורה. ובצאתם לג'ובים, נסית ללכת אחריהם, אך לא עלה בידך (הרי בנות אין מוציאים לקרב) ובכל זאת מלאת את חובתך אם כחברה להם, או בכבסך את כביסתם ואם בתפקידך בצבא. לא נסית להשתמט מתפקידים אלו מעולם אף על פי שתמיד חלמת על הבית. ברדתנו דרומה לראשונה עזרת לחברה להסתדר במקומם החדש ובערב בגמר עבודתך נסעת הביתה לבלתי חזור.
בחזרך, השיגך המות האיום מידי המרצחים המעופפים, את עם חבריך - חברינו היקרים גדעון וחנוך. הוי כמה דואבת הנפש עליכם. שבעת חללינו לא הספיקו והנה גם אתם הלכתם מאתנו לעד.
כה מר הגורל לכם ולנו.
דינה - רותי