אלבום תמונות
דפנה, 1948
למשפחת צ'רקסקי השכולה -
דודו חי במשקנו 3 שנים. הכרנו את בנכם, ידענו את תכונותיו הנעלות, אומץ רוחו ויושר לבו. אין לבטא את רגשי החיבה וההערצה שרחשנו לבנכם המנוח.
נפילתו היא לא רק אבידה קשה למשפחתו, להוריו ולחבריו, אלא לכל הגליל. כמפקד הפלמ"ח הכיר דודו את הגליל על הריו ועמקיו. נהירים היו לו כל שביל, אבן ושיח.
אפיו הרציני, גבורתו העילאית, נכונותו והעזתו הרבה עשוהו כסמל בתוכנו. דמותו השתלבה בנוף הקדום המלא הוד גבורה של דורות ישראל בגליל. דודו היה חלק מהוויתנו, כאילו הוא עלה וצמח כאן.
מפקד רציני היה בנכם. ידע איך ומתי לתבוע מאנשיו. חניכיו אהבוהו והעריצוהו. תמיד שימש מופת לחבריו אשר עמדו לפקודתו.
בין הראשונים היה תמיד, הסתער ראשון, כל משימה קשה הטיל על עצמו. בטחנו בו, האמנו בכוחותיו. ברגעים הקשים, והם רבים מאוד בחיינו, היו עינינו נשואות לדודו ולחניכיו. והוא נמשך אלינו, כי כאן פרש את כנפיו.
הוא נפל בלכתו, כמפקד חבלנים, לכבוש את תחנת המשטרה בנבי יושע, כדי לשחרר את קן הנשר ממצור. הוא נפל בגלל רגש החברות העמוק שהיה טבוע בדמו. בקשתו, לאחר שנפצע, להפעיל על גופו את חומר הנפץ כדי לפוצץ את הבנין, היה בה סוף הגיוני לחייו המלאים גבורה על אנושית.
בנכם ישמש לנו כסמל. ולא רק לנו, אלא לכל העם. דמותו תאיר לנו ברגעים הקשים ביותר בחיינו. כל מי שהכיר אותו וחי במחיצתו ישא לעולם בלבו את דמותו של בן ישראל הלוחם ונופל על חירות ישראל.
אם יש נחמה להורים השכולים הרי זוהי הנחמה. דודו לא נפל לשווא. יש לו דור של ממשיכים.
דודו חזר לפני מספר חדשים לדפנה כמפקד החטיבה מקבוצת הצופים במשקנו. בקבוצה חדשה זו היה אהוב מאוד ושימש סמל לחבריה. כשבועיים לפני מותו ביצע עם מחלקתו פעולה נועזת בגליל. קיבוץ להבות הבשן הותקף ע"י כנופיה סורית. הוא הסתער הראשון וגירש אותם בגרמו לאויב אבידות כבדות. בתום הפעולה הזאת רוכזו המחלקות בתל חי. מאז לא יספנו לראותו.
הננו מזמינים אתכם לבקר במשקנו. תשמעו רבות על בנכם היקר באדם שנפל חלל בהרי הגליל.
בשם משק דפנה - מיכה סטוצינסקי
מתוך "אב ובנו" לזכר משה ודוד צ'רקסקי
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח