קורות חיים
בן חנה ומשה, נולד עם אחות תאומה ביום י"ב בתשרי תרפ"ו (30.9.1925) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי בכפר אז"ר, בבית-החינוך בנחלת גנים ובבית-הספר המקצועי על שם מכס פיין בתל-אביב. בשנת 1942 סיים את בית-הספר המקצועי כחרט והתגייס למשטרת היישובים העבריים. שירת בה שנתיים וניצל את ידיעותיו להדרכה ב"הגנה". בשעות-הפנאי עזר במשק הוריו. בשנת 1944 החל בשירות פעיל בפלמ"ח כמפקד ומדריך. את רוב זמנו עשה בגליל. דויד ראה את עתידו בהתיישבות חקלאית במושב- עובדים והיה פעיל בארגון המושב "פלד" (שחבריו היו אנשי פלוגה ד' של הפלמ"ח), עלה עם חבריו להקים את רמות נפתלי, והיה מבוני המבצר במקום. הוא השתתף בקורס למוכתרים (מיסודה של הסוכנות), רכש לו ידיעה יסודית בערבית ובאנגלית וזמן-מה שימש מוכתר רמות נפתלי. לרגל תפקידו ערך ביקורים בכפרים הערביים הסמוכים, הירבה בסיורים בגליל ובנגב, ידע כל שביל בגליל והכיר גם את הסביבה שמעבר לגבול סוריה ולבנון. באחד מסיוריו נעצר על-ידי חיל-הספר בנבי-יושע. בכיסיו היו תרשימים, אך הוא התחזה לחקלאי המתעניין בצמחיה ושוחרר. דויד השתתף בפעולות שונות בתקופת המרי: שחרור מעפילי עתלית ופיצוץ תחנות הראדאר בגבעת אולגה ועל הכרמל. חדר לסוריה כדי לשחרר מעפילים מידי הז'נדרמים ולהעלותם ארצה. היה חניך הסתדרות "הנוער העובד" ומדריך קבוצתה בהכשרה בדפנה, חבר "המשמרת הצעירה של מפא"י" ומפקד מחלקה באחד מגדודי הפלמ"ח. הוא הקפיד על החינוך הקרבי היסודי ומאס ברושם הצבאי החיצוני. ידע מה ואיך לתבוע מפקודיו ובעצמו התנדב לכל משימה והיה מן הראשונים להסתערויות. בשעות-הפנאי היה מתמסר לקריאה שיטתית בספרים מדעיים.
עם פרוץ מלחמת-העצמאות שירת בגדוד השלישי של הפלמ"ח, לימים בחטיבת "יפתח", והשתתף בפשיטה על סאסא, אחד ממרכזי הפורעים. כן פקד על הדיפת ההתקפה הגדולה על להבות הבשן, על הדיפת התקפות על יישובי החולה ועל פיצוץ הבתים בכפרים הערביים. הוא בא הביתה רק לעתים רחוקות ומעולם לא סיפר על חלקו בפעולות. גם כשנפצע פעם ברגלו לא גילה זאת. בביקוריו הקצרים תיקן מיד את כל הטעון תיקון במשק כי אהב את העבודה. ביום י"א בניסן תש"ח (20.4.1948) פקד על מחלקת הפורצים שיצאה להתקפה השנייה על משטרת נבי-יושע. כשהחלה ההתקפה כבר האיר השחר. כשנפצע הבחור הראשון שהתקרב לבניין והניח את חומר-הנפץ, פרץ דויד עם חומר-הנפץ שלו, נפצע ברגליו מרימון-האויב וקרא לאנשיו להפעיל את חומר-הנפץ על גופו. אולם פקודתו לא נשמעה בסערת הקרב. הוא נפל והועבר למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות בנבי-יושע.
בהודעת ה"הגנה" מיום 2.4.1948 נאמר: "יחידות ה'הגנה' יצאו לבער את האויב ממשטרת נבי-יושע. החבלנים הגיעו לחומת הבניין וכאן הרגיש בהם האויב והטיל עליהם צרורות רימונים מטווח קרוב. החבלנים נפגעו ומיד נפתחה מכל עמדות המבצר אש חזקה מנשק אוטומטי. אנשי ה'הגנה' גילו אומץ-לב ומעשי גבורה רבים. תצוין גבורת דויד צ'רקסקי מכפר אז"ר, שנפל בקרב. דויד צ'רקסקי, שהיה מפקד כיתת חבלנים, נפגע מרימון ליד קיר הבניין. בהיותו פצוע ומשותק נתן פקודה לאנשיו להפעיל את חומר הנפץ על גופו ולבצע את המשימה. מתוך מאמצים להוציא את מפקדם מהמקום המסומן לפיצוץ נפגעו כל האלונקאים שקרבו אליו. פעולת הפיצוץ הושהתה והאויב הספיק להגביר אש והקרב עבר לשטח פתוח".
הוענקה לו דרגת סגן לפי פקודת מטכ"ל.