נולד בפיומה, איטליה וגדל בטרנסילבניה. עלה ארצה בשנת 1944. התחנך באפיקים ואחרי כן התגייס עם כל הקבוצה לפלמ"ח. התבלט בגובהו בכל מקום, אך אסור היה לדון אותו לפי חצוניותו. כי באישיותו היה טוב לב, חבר במלוא מובן המילה. לא רבים הכירוהו, כי היה שתקן מטבעו. וכל הימים היה מתכנס בין ספריו ולומד. חבריו כינוהו "דרווין", כי התעניין ולמד את תורתו. עוד בחברת הנוער חשב להמשיך ללמוד באוניברסיטה אך רצה למלא את חובתו ולגמור את שרותו בפלמ"ח. התלהבותנו ליציאה לפלוגה קשרה אותו יותר אל הקבוצה ועמה עבר לקרית-חיים. עבד בנמל. אף אחד מאלה שהכירוהו לא האמין שדוקא הוא יסחף עם גל המתגייסים. אבל הרבה זמן לא עמד נכח היצר המלהיב אותו ועבר לחטיבת "יפתח". השתתף בקרבות רבים ודאגנו לו כי לא שמענו עליו זמן רב. הוא לא השמיע על עצמו שום דבר.
בזמן ההפוגה הראשונה בא לבקר אותנו בטנטורה וכל היום סיפר והסביר לחברה על המפה את זירת הקרבות בלטרון וירושלים. עם תום ההפוגה עלה למשלטי לטרון. באחד הקרבות, בנסיגה סחב פצוע ונפצע גם הוא. אך הוא לא ויתר על הפצוע ולא על המקלע "ברן" שלו. הכדור השני שפגע בו השאיר אותו בשדה הקרב. כך נפל מרדכי לצער כל החברים המכירים אותו והעומדים דום לפניו. הערצתנו מלווה אותו בדרכו האחרונה.
תרזה
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.