טוראי מרדכי "מוטקה" רינגבירץ ז"ל

קורות חיים

בן הרמן (צבי) ומתילדה. נולד ביוני 1928 בפיומה, איטליה וגדל בטרנסילבניה. המשפחה היתה מכובדת בעיר, בין יהודים ונוצרים כאחד. מגיל רך נבדל בתכונותיו מחבריו. היה שקט ורציני ולא אהב את משחקי הילדים הרגילים. בהיותו בן חמש כבר ידע לקרוא, ובגיל זה נתיתם מאמו. דמיונו היה מפותח ביותר. שאלותיו נשארו ללא תשובה והנער הביא בהן את הוריו במבוכה. לילדים, היה מוזר במקצת, אך הם רחשו לו כבוד, כי היה רודף שלום ומפשר בין יריבים. נכון היה לחלק מכות לילד שגרם עוול לחבריו.

היה בעל בטחון עצמי ודעותיו עוררו תשומת לב בין בני גילו. שקד על המצאות שונות, התעניין באוירונים וצוללות. בין השאר התקין עם חברו ב"סודיות גמורה" "מטוס דחף". רבה היתה התעניינותו בבעיות החברה, ובגיל 16 היה בקי בתורת מרכס. היה שתקן מטבעו, מתעמק בספריו ולומד. שש שנים היה חבר בהסתדרות "הבונים".

ב-16.7.1944 עלה ארצה והצטרף ל "חברת נוער" באפיקים, התגייס עם קבוצתו לפלמ"ח ברמת-הכובש באוקטובר 1946. בנובמבר 1947, עם איחוד הקבוצה עם הגרעין הימי, יצאה הקבוצה המאוחדת, "נחשולים", לחיים עצמאיים במחנה החותרים ליד קרית-חיים. מרדכי יצא עם הגרעין, למרות שהיו לו תכניות ללימודים.

לאחר פרוץ מלחמת השחרור, גבר הלחץ של החברים להתגייס גיוס מלא להגנת הישוב וכך יצא מרדכי והתגייס לפלמ"ח, אותו עזב כמה חודשים לפני כן. במסגרת חטיבת "יפתח", השתתף בקרבות רבים. בזמן ההפוגה הראשונה בא לבקר את חבריו בטנטורה הוא סיפר והסביר לחבריו על המפה את זירת הקרבות בלטרון וירושלים. עם תום ההפוגה עלה למשלטי לטרון.

בליל ה-17-18 ביולי כבשה חטיבת "יפתח" פלמ"ח, את מרחב שילטא, חירבת-אל-בורג', בין-מעין, תל-שילת ורכס חירבת-קוריקור. בהתקפת נגד משוריינת של הלגיון הערבי נהדף הכח הפלוגתי, פלוגה ב', מרכס קוריקור. בשעת ההתקפה, נשא מרדכי על כתפיו פצוע ונפצע אף הוא, אך הוסיף לשאת את חברו ואת המקלע, עד שפגע בו כדור שני והפילו, נפל ב-18.7.1948. ביום י"א באדר תש"י (28.2.1950) הועבר למנוחת עולמים בהר הרצל בירושלים.

מרדכי ריינגבירץ מונצח באנדרטה בבית העלמין של קיבוץ נחשולים עם יתר חבריו מגרעין נחשולים שנפלו במלחמת השחרור.