ט"ו בשבט תש"ח עבר עלינו בשלום. למרות שאנו נמצאים בימים טרופים אלה חגגנו אותו בשמחה בנטיעת עצים במשק בית אלפא עם ילדי הגן ובתי הספר. בעצם ברגע זה אין לי מה למסור שום דבר, רוצה שתודיע לי על כל חדש אצלכם ומה נשמע אתכם עם אמא? עם הגיוס, עם העבודה ואיך בדרך כלל מרגישים! מה אספר אחי יקירי זה קשה לי מאד ובימים אלה במיוחד שאתם מאחרים עלי המכתבים וכל יום בערב בחוזרי מהעבודה אני הולך לחדר האוכל לקבל את המכתב ורואה שאין לי ומתאכזב מאד וזה לוקח יום יומים, וככה נמשך הזמן הדבר הזה עושה לי לפעמים מצב רוח מחורבן.
מהחדשות הבולטות באחרונה הן על 2 אניות המעפילים שהפליגו מאי אלו נמלים בים השחור וירדו בקפריסין בלי לבוא לארץ. וזה המקרה הראשון ש-15,600 מעפילים מובלים ישר לקפריסין במספר כה רב, כן ירבו ויבואו עוד אלפים. שם 2 האניות: עצמאות וקבוץ גלויות.
ושבעתיים יש לשמוח למרות המספר הזעיר שהצליח לפרוץ את ההסגר של הצי הבריטי ולהכנס לארץ וזהו למעלה מ-560 מעפילים מבין 700 מעפילים שבאו מאניות ההגנה "אומות המאוחדות" לנהריה, וזה השג גדול למרות המצב החמור והמאורעות והתקפת הערבים והאנגלים, מצד שני העליה הנמשכת ותמשך! תחי העליה החופשית.
אני מצטער מעומק לבי כשאני קורא ואתה מודיע לי שהיריות עוד נמשכות לסרוגין בגבולות יפו-ת"א וכן בין סלמה והתקוה. אני יכול להגיד לך במילים קצרות שאנו לא כל כך שאננים על המצב שאנו שרויים בו ז.א. בקבוץ על הנעשה בארץ עם הערבים יגשו אלינו וירדו לעשות שמח, אז נדע "לכבד" אותם יפה. רק דבר אחד תדע שהערבים בסביבה שלנו מפחדים מאד מהיהודים וכן על עצמם מהפסקת פרנסתם מכל הסביבה שכולה יהודים, לכן הם לא מעיזים לעשות שום דבר. אולם בכל זאת אין מה לסמוך: העמדות מוקמות, מסביב שומרים ביום ובלילה, הכנות נמשכות ללא הפוגה. תבין ותדע המצב אצלינו, החיים הרגילים נמשכים, כל אחד בעבודתו בחייו היום יומיים וכיוצא בזה. מצב בריאותי טוב רק אני דואג תמיד עליך. אני וחוזר ומדגיש שאל תסתובב סתם ברחובות אם אמא או אתה.
יש מה לשמוח על פעולות העונשין של "ההגנה" בבלד אל שיך ע"י חיפה שבהן נהרגו עשרות ערבים, אומרים שמספרם 56, בנשק קר, וככה באו על עונשם דם תחת דם עין תחת עין נשק קר. ואילו שנהרגו אותם האנשים שבצעו את המעשה המחפיר בפועלי בתי הזיקוק בחיפה.
(מכתבו האחרון - 4 ימים לפני נפילתו)
ברצוני לפתוח לכם את מכתבי זה במספר מלים בזמני הקצר שיש לי. אחרי זמן גדול שנותק הקשר בינינו במשך כל התקופה שעברה אנו כל החברה התגייסנו בתור הכשרה בתאריך 15 לאפריל ולמחרת היום עזבנו את בית אלפא לקבוץ הזורע, ושמה גם כן השתדלתי בכל האפשרות לגמור מענין הגיוס שלך, אבל גם שמה לא היינו הרבה זמן ואחרי שבוע ימים עברנו לגליל העליון, ובמשך כל התקופה היה קשה להתקשר במכתבים היות ולא היה שרות הדאר מסודר עד שאתמול סדרו אותו.
אנו החברה 3 שבועות מגויסים, עזבנו את חיי החברה חיי העבודה והיצירה לחיים אחרים לגמרי, ובשלבים משונים לחיי מגן והתגוננות נגד התקפות הערביות. אתמול היה יובל הפלמ"ח ל-7 שנים לקיומו, היה טכס חגיגי יפה ונמצא בינינו הקרין אליהו גולדנברג מהאוהל והקריא לנו כמה שירים וספורים שמשכו את לבנו באופן כביר. וכעת אני מסיים את מכתבי בתקוה שאמצא אותכם בבריאות טובה ומקוה שהאמא התרפאה וכן גם כן אתה בריא ושלם.
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח