כמו כולם גדל שרון לאם ואב כמו כולם הלך לגן ואחר-כך לבית הספר ובדרכו פגש בנעורים, בחברים - בנופים של הארץ הזאת.
כמו כולם - היה שרון נעלב לפעמים - כאשר לא סמכו עליו, כשבגדו בחברותו, כשלא האמינו לו, כשהאשימו אותו על מעשים שלא עשה.
שרון כעס לפעמים, כמו כולם, במיוחד כעס כאשר איכזב את עצמו, כשפגעו בחבריו, כשאיכזבו אותו פקודיו, כשהרגיש זלזול מצדם בדברים שראה כחשובים.
כמו כולם הוא דאג...
למשפחה - וליחד שלה, לחיים - שלא יעברו כך סתם לידו; שיוכל לחיות אותם באיכותם.
שלא יעשה בדברים רכוש אלא שימוש, ולעצמו דאג - שמא לא יוכל לעמוד בציפיות שהציב לעצמו.
כולם אוהבים ושרון אהב מהכל - ובגדול. נערות וריחות טובים, וחורף וקיץ ואביב, ואהב לצלם, ולשחות, וסקי, וכדורסל ומוסיקה וריקודים...
הוא אהב בעצם הכל פרט לחלבה, ושקרנים, וחיטוט במעשיו.
כמו כולם, רצינו להעניק לשרון - הכל. והוא ידע לקבל וידע לתת את התחושה שטוב לטרוח למענו.
כמו כולם חווה את העולם בדרכו שלו.
אין ילד "כמו כולם". כל אחד ודפי חייו.
"כמו כולם" זו עטיפה ובתוכה כתוב - הנער האחד והיחיד.