קורות חיים
שרון, בן כרמלה ויצחק, נולד ביום א' באדר תשכ"ג, 25.2.63, אח לדגנית וגלעד.
נפל ב-י"ד בסיון תשמ"ד 14.6.84 בשרותו בחט' 460, גדוד 532.
נקבר בקרית שאול, ת"א.
את ראשית חינוכו קיבל שרון בביה"ס היסודי בקיראון. לאחר מכן עברה המשפחה לגור ב"שיכון הצנחנים" בר"ג והוא המשיך את לימודיו בבי"ס ארנון. בשנת 1977 יצא האב בשליחות המדינה לאיראן והמשפחה נלוותה אליו. שרון למד בביה"ס האמריקאי כשנתיים והסתגל במהירות למסגרת המיוחדת והחדשה. הוא התחנך עם צעירים ממשפחות דיפלומטיות מרחבי תבל, כולל ממדינות ערב. הוא לקח חלק פעיל בתחום הספורט, שיחק בהצלחה כדורגל אמריקאי, היה בנבחרת הנוער של ביה"ס במשחקי כדורסל ואף שיחק נגד קבוצות נוער נבחרות מהמזרח התיכון, מצריים, סוריה, ובחריין.
בסוף תקופת שלטון השח, היה שרון עד למהפכה האכזרית שהתחוללה באיראן, ראה המוני אדם מפגינים, הרס, הרג, וחווה עוצר ממושך. הוא כותב לחברו: "בשבוע שעבר בלילות היו צעקות של מפגינים, ואז נשמעו צרורות ארוכים של מקלעים... כאן מחסלים שביתות אחרת מאשר בארץ, פה הצבא בא ויורה...".
בשנת 1979 חזרה המשפחה לארץ, שרון המשיך את לימודיו, י"א-י"ב, בביה"ס התיכון "בליך" ברמת גן והשתלב מהר במסלול הלימודים החדש ובהווי המקומי. הוא מצא לעצמו נושאים חדשים לעסוק בהם מבלי שיפגעו הישגיו בלימודים. בהתלהבות האופיינית לו החל בספורט הצלילה ושקע בעולם התת ימי הקסום. הוא בילה עם חבר במימי אילת ונואייבה, הירבה לשחות (כל בוקר 40 בריכות לפני תחילת הלימודים), רכב על אופניים במסעות ארוכים, ובמיוחד אהב לגלוש בסקי (התחיל בטהרן, עשה חופשה ארוכה בשוויץ, וגיחות לחרמון).
לקראת סיום הלימודים היה פעיל מאד בהוצאת "ספר המחזור" והשפיע רבות על מתכונתו החדשה (כולל כריכה קשה) ומשום ששלט במלאכת הצילום נתמנה לצלם ראשי במערכת. כשהתקרב מועד גיוסו לצה"ל, הקפיד לשקוד על שיפור כושרו הגופני. שאיפתו היתה להתקבל לאחת היחידות המובחרות, אולם בעיה בגב מנעה ממנו להתקבל לשם.
באוגוסט 1981 התגייס שרון, ושירת בחיל השריון. הוא עבר את מסלולי הקורסים השונים כחניך מצטיין. כשפרצה מלחמת "שלום הגליל" עלה עם יחידתו ללבנון ולחם בגזרה המרכזית. הוא שימש כנהג טנק של מפקד הפלוגה ונסע בראש הטור.
מפקד הפלוגה כתב עליו: "כבר בקורס מפקדי הטנקים בלט משיכמו ומעלה... רצינותו ודבקותו במטרה באו לידי ביטוי עם תחילת ההכנות לעליה לצפון לפני המלחמה... שרון הקנה לי הרגשה שאוכל לסמוך עליו במאה אחוז... במלחמה ביקש לדעת מה קורה, עקב אחרי הנעשה ברשת הקשר, נהג בקור רוח ובמיומנות בלתי רגילה משך שעות ארוכות".
אחרי המלחמה הלך שרון לבי"ס לקצינים, סיים את הקורס כחניך מצטיין, וכך גם את קורס ההשלמה של הקק"ש (קורס קציני שריון). ב-1983 עלה לדרגת סג"מ. חוות הדעת עליו באותה תקופה הייתה: "קצין טוב מאד, מומלץ לקידום בגדוד... יש לשים עין על הקצין, בעל יכולת מצוינת".
בפברואר 1984 עלה לדרגת סגן, ונתמנה לקמב"ץ הגדוד.
ביום חמישי י"ד בסיון תשמ"ד (14.6.84) נפל בעת מילוי תפקידו. בן 21 היה במותו. אחרי שנהרג הועלה לדרגת סרן.
שרון הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול.
מפקד יחידתו כתב להוריו: "נכונותו של בנכם לעזור, הנמרצות והיוזמה היו ערך עליון ודוגמא לכולם, הוא הציב לעצמו אתגרים ומימש אותם בצורה מעוררת הערצה תוך שהוא מתמודד עם הקשיים והמטלות היומיומיות. זה עתה נסתיימה חוות דעת תקופתית ושמחתי לציין שהוערך בציון הגבוה ביותר".
ספר לזיכרו יצא לאור ע"י המשפחה, בו מתוארת אישיותו המיוחדת ומערכת יחסיו עם משפחתו, חבריו וחייליו. ב-"חי-בר הכרמל" הונצח זיכרו של שרון; "פינת היחמורים" נקראת על שמו, ועל האבן חקוק: "פינת היחמורים לזכר סרן שרון שגב שהלך בשבילי הארץ ואהב את נופיה".