אסנת שיר-וישינסקי - דבר המשפחות בטקס ההתייחדות עם חללי חיל ההנדסה– 6.10.21
משפחות יקרות, מפקדים, חיילים, קהל נכבד.
שנה חדשה התחילה והיא טומנת בחובה דליים של שמחה ואגליי צער. אנחנו, המשפחות השכולות שאיבדנו את היקר לנו מכל, כל אחד ואחת מאיתנו, ממשיכים לפסוע בשבילי החיים. נושכים שפתיים, אבל זוקפים את הראש ואפילו מוצאים בתוכנו כוח להעניק מעצמנו גם לאחרים. לעולם לא נשכח את היקרים והיקרות לנו, לעולם נישא בליבנו את רגעי השמחה והנחת איתם, ולעולם נכאב את חסרונם.
גַּעֲגוּעַ לְיֶלֶד לֹא נָמוֹג,
הוּא חוֹדֵר, מְחַלְחֵל, הוּא כּוֹאֵב, הוּא עָנֹג.
מִשְׁתָּרֵשׁ וְשׁוֹלֵחַ גְּרוּרוֹת, שָׂרִיגִים
הוּא נִמְצָא שָׁם תָּמִיד בְּיוֹם חוֹל בַּחַגִּים
אִמָּהוּת חֲסֵרָה, עֲקָרָה וּמָרָה,
אִמָּהוּת שֶׁנּוֹתְרָה עֲרִירִית מִבְּכוֹרָהּ
אִמָּהוּת אֻמְלָלָה, מְעֹרָה הֻפְשְׁטָה
אֶבְיוֹנָה, הִיא חוֹשֶׂפֶת עֶרְוַת עֶרְגָּתָהּ
כֵּן, הוֹתִיר בִּי אֵלִי עָרַגְתִּי בְּיָדִי
מַאֲכָל מְרוֹרִים הִשְׂבִּיעַנִי רֵעִי
אֲקוֹנֵן כְּרָחֵל הַמְּבַכָּה עַל בָּנֶיהָ,
תְּמִימוּתִי שֶׁאָבְדָה לִי אָסְפָה הִיא אֵלֶיהָ
לִיאוֹר, עֶלֶם חֵן, אֵיךְ בְּחֵיק גִּבּוֹרִים
אַחֲרוּנִי רְגָעֶיךָ חָמְקוּ נִסְתָּרִים
וְיָדַי הָרֵיקוֹת מְחַבְּקוֹת זִכָּרוֹן
בּוֹ אֹחַז לֹא אֶרְפֶּה עַד לְיוֹם אַחֲרוֹן
מֵרִיעָה לִנְעוּרֶיךָ, לְתֹם הֲדָרְךָ
מַצְדִּיעָה לִשְׁנוֹתֶיךָ, שִׂמְחַת עִצְּבוֹנְךָ
לְלִבְּךָ, שֶׁרַגָּשׁ, שֶׁאָהַב, שֶׁבָּעַר
שֶׁפַּעַם בַּחוֹלוֹת, שֶׁנָּדַם נֶעֱצַר.
וְהַצַּעַר הוֹ בְּנִי, כִּשְׂמִיכָה יְכַסֵּנִי
וּבְלֵיל חֲלוֹמוֹת עוֹד תָּבוֹא לְחַבְקָנִי
וּשְׁנָתִי אָז תָּנִיס אֶת תּוּגַת הָאֶתְמוֹל
וּכְאִלּוּ לְרֶגַע שְׁכָחַנִי הַשְּׁכוֹל
יַלְדִּי,
אֶת חַיֵּי הֶעֱשַׁרְתָּ שֶׁלֹּא בְּמוּדָע
לָקַחְתָּ אִתָּךְ אֶת פְּחָדַי הֲתֵדַע?
מִי יֵדַע הַמָּחָר? בְּעַדִּי הוּא? נֶגְדִּי?
לֹא אִירָא אֶת הָרַע, כִּי אַתָּה עִמָּדִי
אֶל חַיַּי מְלַקֶּטֶת פִּסּוֹת שִׁבְרוֹנִי
לִתְמוּנָה מִשְׁפַּחְתִּית בָּהּ אַתָּה, בָּהּ אֲנִי-
אִמְּךָ לְעוֹלָם - בְּסַלִּי גַּעְגּוּעַ
לְיַלְדִּי הַיָּפָה, הָאָהוּב, הַצָּנוּעַ
הִתְעַטֵּף בִּכְנָפֶיךָ בְּחֵיק מַלְאָכִים -
בֵּין שׁוֹמְרֵי יִשְׂרָאֵל – מִשְׁכַּן שֶׁבֶת אַחִים
וַאֲנַחְנוּ, שֶׁכָּאן, לֹא הִשְׂכַּלְנוּ הָבֵן,
אֵי חָמַק הַגּוֹזֵל, אֵיךְ נִקְטָף מִן הַקֵּן.
אני מאחלת לכולנו בריאות טובה. שנדע ללכוד את רגעי החסד בחיינו ולפרוש אותם כשמיכת קיץ מלטפת על נשמתנו. מי ייתן ונזיל דמעות של אושר וכי נשמח בשנה הזאת יותר, נאהב יותר, ונחבק יותר את הא.נשים הפכנו להיות - עצובים, אבל גם מלאי עוצמה. למודי צער - אך גם מכירים בערכה של השמחה.
תודה למפקדי וחיילי חיל ההנדסה הקרבית, תודה לאגף משפחות והנצחה של משרד הביטחון, תודה לארגון יד לבנים ותודה מיוחדת למערך הנפגעים. אתם מבטיחים כי לעולם לא נפסע לבדנו בזו הדרך.