אלבום תמונות
לכל אדם יש מאפיין שהוא סוחב אתו לכל מקום, כמו את השם שלו, כמו את גופו.
הראל סחב אתו את הצורך להבין.
הראל היה חייב להבין כל מה שנגע בו, ובאופן יסודי.
זה החל בעולם הלימודים שלו. כתלמיד היה אפשר לחוש שכל נושא אותו הוא לומד בביה"ס, כאילו נוגע לו אישית.
אם כבר למד משהו - זה מעולם לא היה על קצה המזלג, לצורך ציון או לצורך פורמלי כל שהוא.
תמיד היתה בכך מעורבות אישית עם סקרנות ורעב לדעת.
בתקופת לימודיו, כשהיה עסוק במילוי מטלה פורמלית שלא הוא בחר בה, הפליא ביכולתו למצוא עניין בנושאים הקשים ביותר, שעבור אחרים הינם חובה שיש לסיימה ותו לא.
לאחר מכן בעבודה. ידע למצוא נשמה ברכיבים הטכניים הפשוטים ביותר. כל נושא טכני שנגע בו, ויהיה הקשה ביותר, היווה עבורו אתגר אינטלקטואלי ורגשי, כאשר הדחף לדעת מה שיותר בנושא - היה אישי ביותר והרבה מעבר לסטנדרטים המקצועיים.
כך, למשל, למד תוך חודשים ספורים חומר אלקטרו אופטי מסובך, כתוב שפה זרה, מתוך ספרים עמוסי טבלאות ונתונים פיזיקליים מורכבים - בכוחות עצמו בלבד.
רק לאחר מכן ניגש לשידרוג המעבדה האלקטרו אופטית בבסיס, שהפכה לשם דבר ביחידה.
הראל היה "בולע" ספרים מסוגים שונים, והתענינותו בספרים ובתוכנם היתה מלאת חיים וענין.
גישתו לספרות היתה כאל עוד בית ספר להבנת החיים, האנושות, ומה שמניע אותם.
נושאים אלה, לצד החיים המקצועיים הטכנים בחיל האויר, שאצל רוב האנשים הם בשולי הדברים, היו מרכזיים מאוד אצל הראל.
שאלות כמו צדק ומוסר, יושר ועקמומיות, טוב ורע, אלוקים והעולם, היו שאלות מרכזיות בעולמו של הראל.
אהבתו למוסיקה היתה רב גונית והוא שמע הכל. אותה סקרנות ותהיה שליוו אותו בעבודתו הטכנית, בספרים ובתרבות האנושית הדתית והכללית, הביאה אותו לכך שבגיל שלאחר שרות סדיר קנה גיטרה והחל ללמוד נגינה באופן יסודי ומקצועי, וגם שם למד מהר מאוד.
הראל היה עלם חמודות בעל שאר רוח ונשמה יתרה. צעיר יהודי מקיים מצוות עם רעב עז להכיר את העולם דרך כל מה שיש בו.
מאלקטרוניקה ועד ספרות, מוסיקה, ספורט, והתענינות באופן עצמאי בספרות פילוסופית מגוונת.
בשנות חייו, הוסיף הראל לכל סביבתו איכות מיוחדת בעצם היותו בה.