תפריט נגישות

דורון שניאור זיסרמן ז"ל

לזכרו של דורון

דברים ליום השלושים / האח אברהם

כריכת הספר לזכרו
אלבום תמונות

אחי הקטן שהיית גדול ממני בכל

דורון, אחי האהוב, אחי הצעיר, הטוב, הישר, המצטיין, העניו, מורי ורבי, אחי הקטן שהיית גדול ממני בכל.
עשיר היית דורון. לא בכסף. מעולם לא עסקת בצבירת ממון. עשיר היית בתורה, בחוכמה, בתבונה, עשיר במעשים. שמח בחלקך היית ושיתפת בו את האחרים.
גיבור היית דורון, לא בכוח זרועך אלא בתעצומות הנפש שבך. בכוח הרצון, בהתנדבות לכל משימה, בדבקות במטרה, בדרך הישר בה בחרת ובה הלכת.
בטוח היית דורון, ביטחון שלם בה' יתברך, בכל "מאן דעביד רחמנא - לטב עביד".
יהיה בסדר תמיד אמרת - יהיה בסדר בעזרת ה', הכל לטובה. ואף על פי כן, ודווקא משום כך - נרתמת לשאת בעול.
עול כבד נשאת על כתפיך אחי - ואנחנו לא ידענו. אבן היתה על ליבך ואנחנו לא חשנו. כי בגבורה, בביטחון ובשמחה הצלחת להסתיר זאת מאתנו, עם חיוך קטן מלא רוך וטוב לב שהיה תדיר על שפתיך.
בעול הצער והמכאובים על עת צרה לישראל, בעול סבלות הפרט והכלל של "ימי עקבתא דמשיחא" אלו, גדשת את ליבך, עד שזעקת חרש שמשיח צריך לבוא, שכך לא ניתן להמשיך.
את עול המעשה נשאת על כתפיך כאילו חשבת שעליך המלאכה לגמור, ובכל כוחך ותעצומות נפשך רצית רק להוסיף טוב לעולם: עוד מצווה ועוד לימוד תורה, ועוד גמילות חסד, ועוד זיכוי הרבים, ועוד צדקה, ועוד אמונה וביטחון בה', ועוד אהבת ישראל ולימוד זכות על כל אדם.
ועוד טוב, ועוד טוב ועוד ועוד... כדי שישפיע בעולמות עליונים, ויעורר רחמים וחסד, על עם עני ואביון הנתון בצרה ובשביה, ותתבטל הגזירה מהארץ ומהעם, שכה אהבת בלבבך ובמאודך.
ואז הבנת שאף בזה אין די וחשת שעליך לקיים מצוות אהבת עם ישראל והארץ גם בנפשך. ולא מחית, ולא נשאת רגליך לברוח. רק מיהרת להשלים את התחייבויותיך כלפי הציבור ולהשאיר אחריך צוואה רוחנית, ובזה הסתפקת.
ולנו - לא גילית. ואותנו לא הכנת. רק נפרדת בשמחה, בגבורה ובביטחון ובקשת לא לדאוג.
אינני יכול להיפרד ממך דורון, ואינני יכול להספיד אותך דורון, ואינני יכול להתמודד עם אובדנך, ואינני יכול להתנהג כמוך ולהסתיר את כאבי מעיני אחרים, ואינני יכול להשלים את החלל שהותרת.
אינני יכול לשאול אותך שאלות ואינני יכול לבקש ממך בקשות.
אני יכול רק לבכות וקצת לשמוע וקצת לספר, ולרצות להכיר אותך עוד יותר, ולראות את דמותך מול עיני, ולתמוה איך על שפתיך עוד מונח אותו חיוך קטן, ושוב לבכות...
אנחנו עומדים ליד מצבת האבן שהקמנו לכבודך ואני חושב על המצבה שהקמת לעצמך בחייך, ואני מבטיח לך שנעשה כמיטב יכולתנו לשמר אותה ולקיים אותה בתמי, בילדיך ובנו - עד שובך אלינו.
ונאמין ונצפה ששופט כל הארץ יעשה משפט, ודרך רשעים תאבד, ונקם ישיב לצריו, וצדיקים יירשו ארץ, ותתקיים אמונתו לישני עפר.
דורון, אחי האהוב, אהוב נפשי - אשריך שבשם טוב נפטרת מן העולם.
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים. אמן!

אברהם, אח
דברים ליום השלושים

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה