אלבום תמונות
דורון אחי האהוב.
שנה חלפה. שנה קשה כל כך, שנה ארוכה כל כך, שנה שכל יום בה מלא כאב וצער, ועם זאת כה מהר היא חלפה.
בכל השנה הזו, אחי האהוב, אני נע ונד בתוך סערת רגשות, בתוך מבוך של מחשבות, בים של שאלות שאין עליהן תשובה, ובתשובות לשאלות שלוואי ולא היו צריכות להישאל.
דברים מופלאים התגלו לי עליך בשנה זו, דברים שהסתרת בצניעותך, דברים שלא הסברת לי, ורק עתה אני מבין את פשרם ומחברם למסכת חייך השלמה שהייתה שזורה תורה עם דרך ארץ, חסד ואמת, אהבה ואחדות, אמונה ושלום. חיים שלמים, חיים של שלמות. דבקת במידותיו של הקב"ה, ועיטרת את חייך בהוד ובקדושה.
קראתי דברי תנחומים עליך, ובהם פירוש לפסוק "...והאלקים ניסה את אברהם..." ניסה - מלשון להרים על נס ולפרסם בעולם, גם אותך רצה הקב"ה "לנסות" - לפרסם את מעשיך ולהרימך על נס. אני נמלא גאווה להיות אחיך, אך בה בעת גוברים בי הגעגועים אליך דורון, ואין מרפא להם.
מה אהבתי לשמוע את קולך המתנגן - הקול שהיה מלא ביטחון וסמכות והיה גם רך ועדין ואוהב ומבטיח. האור שבעיניך הטובות, לבך הרחב שהכיל הכל, זריזות מחשבתך, יכולת הניתוח וכושר הפענוח, והכתף המוצקה שלך שכל כך אהבתי לשים את ידי עליה. ודבריך - דורון, אותן המילים שיצאו בשטף מפיך, וכל אחת מהן מדודה ושקולה, ולחיצת ידך האמיצה - ששווה אלף מילים. ועל הכל החיוך שלך, חיוך מצטנע, חיוך אמיתי, חיוך אוהב, חיוך שנוסך בטחון וחוזק, חיוך שאומר שהכל בשליטה.
שנה חלפה דורון, שנה קשה כל כך, שנה שכל יום בה ארוך ומלא כאב וצער, אך גבורתך דורון - תעצומות נפשך הטהורה, ליוו אותנו בכל יום ויום.
לו ידעת דורון, מה רבה גבורתם של אמא ושל אבא - ייבדלו לחיים ארוכים.
לא אחת אני עומד נדהם ונפעם מול עוצמתם וגבורתם:
הכח שיש בהם לאסוף את השברים, ומבלי דרך לתקנם להצניעם בתוך ליבם, והלב השבור מסתיר את שברונו, ומחייה את החיים - את אשתך וילדיך האהובים.
ותמי - אשתך האהובה, תיבדל לחיים ארוכים, כיצד באומץ ובגבורה עמסה על כתפיה את עול הבית והילדים. ואיך היא משמרת את עושרכם - העושר הרוחני: התורה והמוסר והמידות הטובות, כדי שיימשכו בילדיכם.
וילדיך דורון, שיחונם אלוקים לחיים ארוכים, הילדים הרכים שבטוחים הם כמוך, בטחון מלא בקב"ה! ילדיך שעוד טרם נכנסו בעול מצוות, כבר השכימו בוקר וערב לתת שבח לבורא עולם: "יתגדל ויתקדש שמיה רבה..." וגדלים הם בשמחה.
וחבריך דורון, ייבדלו לחיים ארוכים, כל חבריך: מ"עינב" - היישוב בו קבעת את מושבך, מהישיבות בהן למדת, מהצבא, מהמילואים, ממקום עבודתך בחברת החשמל, ומכל מקום בו היית והשארת את חותמך בלבם. כל חבריך שלבבם נקרע מאובדנך ונפתח באהבה עצומה, והם מתמסרים כל אחד בדרכו: לחזק ולתמוך, לשמר ולזכור ולהנציח, להיטיב ולהתפלל, לצפות, לקוות ולזרז את בוא הגואל.
שנה חלפה דורון, שנה קשה כל כך, שנה שכל יום בה ארוך ומלא כאב וצער, וגם אתה אמרת "שככה אי אפשר להמשיך, שמשיח צריך לבוא!"
ולי, אחי האהוב, אין אלא לדבוק באמירתך זו, ולהתחנן לפני בורא עולם שמסירות נפשך על קידוש שמו, תזרז את ביאת הגואל, ותשוב אלינו במהרה.
יהי זכרך ברוך.
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.
אברהם, אח
ביום השנה