רב"ט שמחה פלק ז"ל

קטעי מכתבים מהכלא

"...סדר היום שלנו: השכמה כאן לא קבועה (כמובן עד שעה מסוימת) ארוחת בוקר מוכנה על השולחן, לאחר זאת יכול כל אחד להכין לו את ארוחתו.
ב"הוראות" כתוב - יום עבודה מתחיל ב-07:30. עד 10:00 עובדים בבית המלאכה מ-10:00-11:00 משחקים או מטיילים בחצר. שעה זו מיוחדת אך ורק לבעלי "יחס מיוחד".
ב-11:00 מפקד בחדרים ב-12:30 ארוחת צהרים, עבודה בבית המלאכה בין 14:45-15:45 ושוב טיול שאנו הפכנו זאת לשעת ספורט... ב-16:00 מפקד חדרים קוראים לומדים ארוחת ערב. וב-21:00 כיבוי אורות. המאורעות המתרחשים כאן נקראים "טושה" - פירושה קטטה. קטטות זה דבר רגיל עם בני-דודנו. לעתים במקלות או בסכינים.
לבני דודינו יש מנהגים יפים וכאן אנו עומדים על טיבם ולומדים מהם. אחד מהם - לאחר הקטטה או ריב - נמצאים מיד מתווכים המשלימים בין הניצים, הידידות נחתמת ע"י שתית קפה וישיבה בצוותא תוך שמיעת סיפורי הרפתקאות."

"...חמישה היינו כשנתפסנו והיום אנו 15 איש צרת רבים חצי - חצי נחמה" ועוד הידיעה הברורה משום מה אני יושב פה, לא כגנב או רוצח. אלא כאדם הנלחם על זכויותיו. וכך נלחמנו על זכויותינו לפני המשפט."

"...בתשובתכם הקיפו ושקפו עד כמה שאפשר יותר כי אני צמא לכל מלה מכם."

"...עקב המאורעות האחרונים בארץ העצבים פה היו מתוחים מאד צמאים היינו לכל מלה על המתרחש בחוץ. וברגעים אלה רב חפצנו להיות בין הלוחמים. אומר בגלוי לא מצאתי כל טעם לישיבתי כאן למרות שאני יודע משום מה אני פה. ביחד עם גאוותי שישיבתי פה היא לא באשמת גניבה או רצח."

"...געגועי ל"שאוף אויר" הם כה רבים עד כדי השתוללות לפעמים."
"...בקשר לביקורים אם תוכלו לסדר גם להורים אחרים הסעה היה הדבר יכול להצליח במאה אחוז. כתבו לי פרטים ואפילו הפרטים הקטנים שבקטנים לכל הנעשה בבית ובמחלקה - אני צמא לשמוע ממך מסיה על התפתחותו של הקטנטן (בני-רקר) כשיגדל אעשה לו צעצוע יפה - דרישת שלום מיוחדת לכל מרחביה."

"...אבא קבלתי את הגבינות הפעם היו יוצאות מן הכלל."

"...אבא בשבת ראיתיך (בבוקר) פניך נראים רע, האם לא הגיע הזמן שתנפש מעט. הגיע הזמן שתנוח איזה שעות ביום. בצורה זו לא תוכל להמשיך זמן רב."
"...אמא הגיע הזמן שתשפיעי קצת על אבא."

"...השנה ב-1 במאי כמנהגינו בחוץ לא יצאנו לעבודה "מלכנו" הופיע בשעות הבוקר והתפרץ בצעקות שאין אנו מקיימים את התקנות כיוון שסרבנו בכל תוקף לרדת לעבודה הוכנסנו לצינוק למשך כל היום. שמחנו קצת משום שנתנו לנו אפשרות להרגיש את טעם הצינוק. באשר לצינוק לא כל-כך נורא כל אחד ישב ב"חדרון" (2.5 על 1.5) פח עם מים וספל ואין על מה לשבת. התגברנו במשך כל היום ונשאנו בגאון את החרפה שרצה "מלכנו" להטיל עלינו במשך כל היום שרנו מחדר אחד לשני אפשר היה לשמוע אחד את השני."

"...חוטים - אני מחכה לחוטים אני חושש שלא אספיק לגמור את המתנה לאמא ואבא אם לא יגיעו החוטים. עדיין דרושים לי כ-450 מטר, כל חבילה עגולה 60 מטר."

"...אני מתאר לי שבחוץ מצב הרוח לא טוב גם פה מצב הרוח קשה העניינים האחרונים וכל המצב הפוליטי הבלתי ברור ודא מביאים רבים מהישוב לדעה שאין מה כבר להפסיד שיותר רע מזה לא יכול להיות ומשלימים עם המצב. אולם דעתי היא אחרת צריך כעת להפעיל את כל הכוחות ולהפעיל את התכנית הישובית. כבר כתבתי לכם על אותם אנשים המתנגדים להפעלת התכנית ורוצים רק עוד מדליה ממשלת... (המנדט כמובן)."

"...שוב אבא הגבינות המלוחות היו טעימות מאוד ועלי להודות לך בשם כולם."

"...לאחותי הבינונית - אני כותב לך בנפרד. אני רוצה לדעת עת המצב בבית מהו המצב המשקי של המחלבה, האם המצב הכספי בבית לא דחוק."
לפעמים חסר לי דבר ואיננו יודע אם באפשרותי לבקשו או להשיגו בדרך אחרת - עד שלא תעני לי לא אבקש דבר מאמא או מאבא.
יש לי צורך בזוג נעלים שחורות (אל תגידי לאמא או לאבא) תחליטי לפי המצב בבית אם הוא מרשה זאת ולא אשיגם בדרך אחרת.
את הסודר הכחול שאמא קנתה לי "סחבו" לי בחצר גם את זאת אין צורך לספר להורים."

"...אחותי הקטנטונת עלי להודות לך שכבדת אותי במכתב כה ארוך את בודאי בחורה גדולה. אני מאד רוצה לראותך."

"...הודיעוני ע"י "הארץ" מה שלומכם? ובכדי לציין שקבלתם את המכתב צייני - "את בקשתך נמלא"."

...הבטחתם לשלוח תמונות מהסביבה ומהגנים - עדיין לא קיבלתי."

"...לפי מה שקראתי בעיתונים מצבכם הרבה יותר מסוכן משלונו "ברגעים אלה יותר טוב לשבת פה" כך אנו מנחמים את עצמנו, ובכל זאת כל אחד מוכן להיות בחוץ על אף המשטר הצבאי וכל הכרוך בו."

"...שמעתי שיצחק היה בטבריה ונסע הביתה דרך הרצליה בזמן המשטר הצבאי."

"...במחלבה בודאי העבודה רבה ובודאי שזוג ידי חסרות שם, אך מה אפשר לעשות כשהן "כבולות"."

"...הגבינה באריזות נייר הכסף היא יוצאת מן הכלל ולך אבא שאלה מקצועית האם זו גבינה שמנה או גבינה + מרגרינה. זה ודאי סוד לא כן? האם בטל החוק האוסר יצור גבינה שמנה?
אחותי אני מוכן לקבל ממך מתנה לפסח עט נובע טוב אזי בחרי עט טוב הכותב קשה ודק.
בזמן האחרון ישנה תכונה בחדר להכנת מאכלים מובחרים. אני ניסיתי לעשות צימס תפו"א ושזיפים ולא הצליח לכן אבקשך אמא לשלוח לי הוראות כיצד מכינים זאת וכן גם לדגים מלוחים במיץ לבן, אגב בהכנת חרדל התנסיתי היטב. עדיין זכורים הימים שהיית אמא צריכה לבקש ממני שאכין זאת. עתה אינני מצטער זה הביא לי תועלת רבה.
אגב ביחס לעט נובע, אני מבקש שוב עט טוב עם צפורן העתקה לבדוק היטב לפני הקניה. אפשר לקנות ב"כתב" בביהח"ר לא רחוק מהבית.
עובר יום ושוב ערב ושוב בוקר והנה עבר יום במנין הימים הרבים, כך עוברים הימים והימים לשבועות והשבועות לחודשים, אם כי עדיין לא הגעתי לחודש השביעי לשבתי פה, הזמן חלף ואקוה שגם שאר החודשים יעברו במהרה.
עד לפרז' חופשה בערבית."

שלכם
שמחה
מתוך חוברת שהוצאה לזכרו

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח