שמואל בקלצ'וק (ברקאי)
שמוליק - מרכז החבריה והרוח החיה שלה. בן רמת-יצחק ומותיקי פלוגה ח' של הפלמ"ח. כשישב בלטרון זכה לכנוי חבה "בוז בוז". בגוש נעשה עד מהרה אהוב החברים. בחוריצ'יק צעיר וחביב שפרצופו פשוט, שהבעת פניו - טוב לב ועליזות. צריך לעשות שמח - הולכים לשמוליק. מתחבטים בבעיה כל שהיא - הולכים אליו להתיעץ.
משה ג. נפל על הגבעה הרוסית - נעשה שמואל מ"כ במקומו. כולם אהבוהו, הכל בקשו את קרבתו. יושבים ומספרים צ'יזבאט - שמוליק המספר הראשי. היה מספר בכשרון, בסגנון מרתק וכובש לבבות. ממציאים איזה תעלול - הוא המתכנן את כל הפרטים כאילו היתה זו פעולה נועזת. יוצאים לעבודה, ובחיי יום יום - הרי הוא אחד משלנו, פשוט ככולם, פלמ"חניק.
יומיים לפני נופלו אמר לי שמואל חציו בצחוק חציו ברצינות: "אינני רוצה יותר כי תהיה החבר שלי".
- מה יש?, שאלתי
- כי כל החברים שלי נופלים זה אחרי זה. וגם אתה יכול...
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח