חברה!
מה שאני מנסה בעיקר לכתוב עכשיו, זה שכל מלה תיכתב לפי מחשבות הרגע, אף כי יכולתי לעשות זאת טוב יותר על ידי הכנת הדברים ועיכולם ואחר להביעם. הנושא שעליו צריך לעמוד ולא לעזבו זה הבנת נפש החברים וממה נובעים כל רגשותיהם ויחסם כלפי החברה והעבודה וכל הכרוך בזה. אם ארצה להעמיק בזה הרי לא אגמור היום וגם באופן שטחי אין בזה תועלת, לכן אשתדל להוציא את המיותר. ישנם הרבה מאוד דברים לאמור לחבר ונתקלים במצבים עדינים, שאפילו אדם בעל אופי חזק ובעל רגש חברי לא יאמר דבר מסוים בעל-פה לפני החבר, וכך יוצא או שהוא אומר זאת שלא בפניו ודבר זה קורה, או שהוא שותק. והנה בא מפנה כה פשוט ואין מרגישים אותו וזה להביע בכתב כך, שכל אחד יוכל לקרוא. בתור מרכז חברה, שלדעתי היא קצת מטושטשת, יש לי הרבה לאמור, אחרי שאמרתי הרבה. הייתי זמן מה מחוץ לחברה ושאפתי אויר בלי דאגות של מרכז, כגון: איך לרומם את החברה, איך להגביר את המתח וכו'. לא השתעממתי אבל התגעגעתי. אל מי? אל אנשים כמוכם. יתכן שהפעם תבינו זאת, כי איני זוכר אם רמזתי על כך באיזה זמן שהוא.
תפקיד חברה הוא ליצור תנאים של חיים שיתופיים, זאת אומרת אמונה אחד בשני ואפשרות של גישה והבנה אחד לשני. כשזה ישנו, אין טוב ממנו, אילו הכרתם את מלחמת האדם הפשוט בעיר, הייתם חדלים לחשוב על שיבה העירה. אפילו חברים טובים הםחברים עד גבול מסוים וכשזה מגיע לעבודה ולפרנסה אין מכירים את הזולת ומסוגלים לרמות עד פשיטת עור, כי האנוכיות שולטת.
...תשובת יענקל'ה לחבר שלא הספיק לסיימה
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.