בי"א בניסן,
בשנת תשט"ו,
אחי ויליאם נפל.
כדורי אויב השיגוהו
בהיותו רק נער
בן עשרים ואחת.
ובשעה וחצי שנותרה,
והפרידה בין המוות
למה שנותר מחייו.
רק על האם חשב
שברחמה עובר נשאה,
בירח התשיעי להריונה.
"לאימי את אשר קרה,
אל תספרו שמא
תעצב היא ותדאג".
זה היה משפטו האחרון
לפני שעצם עיניו
וסגר בחוזקקה על שיניו.
וכהשמש שקעה,
שקעה גם נשמתו,
יחד עם חלומותיו.
נכתב לזכרו של ויליאם הי"ד ע"י אדוארד אחיו.