תפריט נגישות

טוראי ויליאם כהן ז"ל

ויליאם כהן
בן 21 בנפלו
בן מרסל ויוסף
נולד בעירק
בכ"ח בחשוון תרצ"ד, 19/11/1933
התגורר ברמת גן
התגייס ב-אוגוסט 1954
שרת בחיל התותחנים
יחידה: גדוד שפיפון
נפל בפעילות מבצעית
בי"א בניסן תשט"ו, 3/4/1955
מקום נפילה: רצועת עזה
באזור רצועת עזה
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
אזור: 1, חלקה: 15, שורה: 2, קבר: 4.
הותיר: הורים, אחות ושני אחים

קורות חיים

ויליאם (רן) כהן, בן מרסל ויוסף, נולד ביום כ"ח בחשון תרצ"ד (19 בנובמבר 1933) בעיר בגדד, עירק.

ויליאם הילד היה בעל שיער שחור מקורזל ועיניים חומות עם מבטים רכים הצמאים ללמוד ולדעת.

עקשן אך רגיש ומתחשב, עומד על דעתו אך פתוח לשכנוע ומקבל פשרות ברצון.

ויליאם הנער, שלמד בביה"ס "אליאנס" בבגדד, אהב ספורט ובמיוחד שחיה ואגרוף אשר הקנו לו גוף אתלטי וחזק.

הוא נהנה להאזין למוסיקה קלסית וכן לשירים מזרחיים.

בגיל 15 הצטרף לתנועת החלוץ הציונית המחתרתית בעירק, בה למד עברית, והתחזקה שאיפתו לעלות ארצה.

בשנת 1950 עלה ויליאם עם הוריו לארץ ושהה ב"קבוצת כנרת" כששה חודשים.

בגלל קשיי הפרנסה של הוריו, נאלץ לעזוב את הקיבוץ, לגור אתם בדירתם ברמת - גן ולעשות ככל יכולתו לעזור להם חומרית ורוחנית. את פרנסתו מצא בעבודה בבית החרושת לשעונים "אורלוגין" ביום והקדיש את ערביו ללימוד בבי"ס "מכס פיין" אותו סיים בשנת 1954 כחשמלאי.

ויליאם זכור למשפחתו ולמקורביו כנער עדין נפש ואציל נשמה שחונן בטוב לב בלתי רגיל. אדם אשר הקרין אהבה וחום הן בביתו, אליו קשור היה רגשית, והן בחברת ידידיו ומכריו שרחשו לו חיבה עמוקה.

מתוך רצון עז לתרום למדינה, שהייתה בעלת ערך רב בעיניו, ובעתידה האמין אמונה עזה, התגייס לצה"ל באוגוסט 1954 ושרת בחיל התותחנים. הוא קיבל כל משימה שהוטלה עליו וביצעה במסירות שאפיינה אותו.

את הטירונות עבר בבסיס חת"מ ולאחר מכן נשלח לקורס קשר. בסיסו הקבוע היה בחצור ומשם נשלח למבצע שממנו לא שב.

בי"א ניסן תשט"ו (3 באפריל 1955) נפל ויליאם והוא בן 21 בקרב נחל-עוז, בו נפצע קשה ומת מפצעיו לאחר כשעה.

מפקד, שהיה לידו בעת שנפגע, העיד כי ויליאם ביקש שלא יספרו לאמו, שהייתה אז בהריון, על פציעתו שמא תדאג.

בעתון בשפה הלועזית נכתב אז: "חבר שהיה עם ויליאם בקרב ספר כי לאחר שנפגע, לא בכה ולא נאנח. הוא רק חרק שן וסגר על הכאב...

" המועצה האזורית "גן-רווה", אשר אימצה באותם ימים את הגדוד בו ויליאם שרת, כתבה למשפחה: "לפי עדות חבריו ומפקדיו בגדוד, ויליאם היה אחד מטובי הצעירים, ישר וגם אמיץ. ובן כזה בחר הגורל האכזר לכלות..."

במכתב תנחומים למשפחה מ"אורלוגין" נאמר: "ויליאם מלא תמיד את עבודתו במסירות רבה. אופיו העליז וחיוכו המתמיד חיבבהו על כל חבריו לעבודה..." אישיות המופת אשר לו הוכרה גם ע"י הרשויות ובל"ג בעומר תשט"ו חנך ראש עירית רמת-גן דאז, מר קריניצי, גן למשחקים על שמו בעיר.

ויליאם הובא למנוחות בערב פסח תשט"ו בבית הקברות שבקרית שאול.

הותיר אחריו הורים, אחות ואח. אח נוסף נולד ביום השלושים לנפילתו.

יהי זכרו ברוך.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה