תפריט נגישות

סמ"ר טובי-יום-טוב גולדנברג ז"ל

טובי-יום-טוב גולדנברג
בן 23 בנפלו
בן סוזן וליאון
נולד בתל אביב
בג' בטבת תשי"א, 12/12/1950
התגייס ב-5.11.1968
שרת בחיל השריון
יחידה: גד' 407
נפל בקרב
בכ' בתשרי תשל"ד, 16/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: דאר סואר
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: פתח תקוה - סגולה
חלקה: ב, שורה: 2, קבר: 3.
הותיר: הורים ואחות

קורות חיים

טובי יום-טוב, בן סוזן וליאון, נולד ביום ג' בטבת תשי"א (12.12.1950) בתל אביב, תאום לאחותו שרה. טובי התחנך בגן-ילדים דתי, החל את חוק לימודיו היסודיים בבית-הספר היסודי "אליאנס" שביפו, וכשהעתיקה המשפחה את מקום מגוריה לאזור פתח-תקוה, למד בבית-הספר היסודי "כצנלסון" שבכפר סירקין. טובי המשיך בלימודים העל-יסודיים במגמת מכשירנות, בבית-הספר התיכון המקצועי "עמל" בפתח תקוה. בקיץ תשכ"ח עמד טובי בהצלחה בבחינות הבגרות. ילד נאה ושובב היה, וכבר בגן הילדים ידעו גם חבריו הקטנים וגם הגננת, שאין כטובי מפליא בתעלולים. בבית-הספר התגלה כשובב ומלא חיות. הוא אהב מעשי קונדס, היה מוקד השמחה בכל מסיבה ואירוע חברתי, ולעתים אף השתובב בשעת השיעורים בכיתה. לא פעם נקראו הוריו לשיחה עם מוריו והוא הבטיח לשפר את התנהגותו. באחד מטיולי כיתתו לגליל העליון, בימי בית-הספר התיכון, היה טובי ראש וראשון לחבורה העליזה, שחמדה לה לצון ו"צבעה" את המורים ואת המנהל במשחת נעליים. טובי נענש ונגזר עליו לשוב הביתה לבד; אך הוא נשא את עונשו ונטל על עצמו את מלוא האחריות למעשי החבורה, יחד עם זאת, עמד תמיד בכל הבחינות וזכה לתעודות טובות. פלא היה הדבר בעיני מוריו והוריו, כיצד עמד הנער השובב בלחץ הבחינות ואף משיג ציונים טובים כל כך. הוא היה נער מוכשר מאוד ואף דחה מענק-לימודים בבית-הספר לילדים מחוננים בירושלים, שכן לבו לא היה נתון ללימודים במסגרת נוקשה.

חובב ספורט היה ואהב מאוד לשחק בכדורגל. בכפר סירקין ידעו הכל, שטובי לא יחמיץ משחק כדורגל ביום שישי אחר הצהרים, גם כשהיה חולה ותשוש, הופיע בבגדי התעמלות במגרש הכדורגל. בשבתות הלך לחזות במשחקי הכדורגל של הקבוצה הנערצת עליו, ולא נמנע אף לנסוע למקומות מרוחקים כדי לחזות במשחקיה. בשעות הפנאי עסק טובי בציור. הוא הצטיין בשרטוט ועיטור, וקישט בקפידה את קירות חדרו ואת קירות כיתתו בבית הספר, ערב גיוסו לצה"ל היה נער תמיר וצנום, בעל בלורית שחורה ועיניים שחורות, שובבות.

טובי גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1968. משאת נפשו הייתה להיות צנחן. אמו הפצירה בו לוותר על כך, והוא התנדב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס נהגי טנקים ובקורס תותחני טנקים, וסיים את הכשרתו בשניהם בציון גבוה. זמן-מה עשה בקו התעלה אחרי כן שירת בצפון ונימנה עם כוח צה"ל, שחדר לכפר לבנוני וטיהר אותו ממחבלים. טובי נודע כחייל מסור ואמיץ, שהיה אהוב על חבריו ועל מפקדיו כאחד.

בנובמבר 1971, השתחרר טובי מהשירות הסדיר בדרגת סמל, ונכנס לעבוד בתעשייה האווירית. הוא חסך כסף, טייל באירופה ותכנן מסע עם ידידים ברחבי ארצות הברית. בספטמבר 1972 נסע טובי למינכן כדי לחזות בתחרויות האולימפידה. בקיץ 1973 רכש מכונית מכספי חסכונותיו; אך נהנה מן הנהיגה חודשים ימים בלבד. כל התוכניות נקטעו בחודש אוקטובר.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, התדפקו על דלת ביתה של משפחת גולדנברג שני שליחים: חייל הביא לטובי צו קריאה, ואיש התעשייה האווירית בא להזעיקו למקום העבודה. טובי הצטרף ליחידתו, ולפני צאתו מהבית אמר: "כשאחזור מן המלחמה אמשיך לעבוד בתעשייה". הוא נשלח לחזית הדרום, לחם כתותחן טנק בקרבות סיני, באומץ לב ובמסירות לחבריו הלוחמים.

אור ליום, כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973), נפגע מטיל בקרב הפריצה לדוור-סוואר. תחילה הוכרז כנעדר, אך לימים הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין האזרחי בפתח תקוה. השאיר אחריו אב, אם ואחות-תאומה. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

בן 23 בנפלו.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד יחידתו: "ביחידת השריון בה שירת, הצטיין טובי במילוי תפקידו כתותחן בטנק, ובלט בכושרו המקצועי ובאחריותו הרבה. פלוגתו פרצה בראש הכוחות ופלסה את הדרך לכוחותינו הבאים אחריהם בקרב נועז ואכזרי. בקרב זה נפל טובי".

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה