מפקד/ת בן-עמי בועז יולוביץ ז"ל

קורות חיים

בן-עמי נולד ב-16.2.1924 י"א באדר תרפ"ד בברלין, גרמניה, לשמחה וללאה. אביו היה סוחר מצליח וציוני חם. בשנת 1926 עלה לארץ-ישראל עם אשתו ושני בניו צבי ובן-עמי. המשפחה התיישבה בירושלים, שם נולדה בתם שושנה. בגיל 11 היה בן-עמי לבית"רי וב-1940, בהיותו בן 16, התגייס לאצ"ל, בעקבות אחיו צבי, המבוגר ממנו.

בן-עמי למד בסמינר מזרחי ובגימנסיה העברית בירושלים. בשנת 1942, לפי הוראה שקיבל ממפקדיו באצ"ל, התגייס לצבא הבריטי, בו שרת כשלוש שנים בדרגת סמל. את מרבית שירותו הצבאי עשה במצרים והגיע ארצה רק לחופשות קצרות.

קבוצת חיילים ארצישראליים דרשו את זכותם לענוד על מדיהם סמל מגן דוד והמלים 'ארץ-ישראל', ובשל כך נדון בן-עמי שהיה ביניהם למעצר וישב כחודשיים בכלא צבאי.



בראשית 1945 ערק מהצבא הבריטי, הצטרף ללח"י וירד למחתרת. מעתה נמנע ממנו להיפגש בגלוי עם בני משפחתו מחשש מאסר. הם נקטו בטכסיס: כשמישהו מבני המשפחה רצה לפגשו, תלתה דודתו בתל-אביב מגבת אדומה על אדן החלון, בן-עמי הלך אז למקום מסתור ומצא שם פתק עליו צויינה רק שעה.

הפגישה נערכה במקום ידוע רק להם, אך שעה אחת לפני השעה שצויינה בפתק.

בן-עמי השתלב בפעילות המחתרת, מילא תפקידים שונים ועבר קורסים. הוא נודע כאדם רציני, מסור, שקול ואמיץ. השתתף בפעולות קרב רבות. נפצע בירושלים ושכב שבועיים. מן הבולטות בפעולות בהן השתתף: החרמת נשק במחנה צבאי בחולון, התקפה על מחנה חיילים של הדיוויזיה המוטסת בתל-אביב, התקפה עליה פיקד, התקפה על שדה התעופה בכפר סירקין ופיצוץ מטוסי קרב בריטים, והתקפה על בתי-המלאכה של הרכבת במפרץ חיפה, עליה פיקד ובה נפל בקרב ב-י"ט בסיון תש"ו 17.6.1946. באותה תקופה ישב אחיו, צבי, במחנה המעצר באריתריאה, ואחותו, שושנה, היתה חברה פעילה באצ"ל.

בן-עמי היה איש שחברו בו ספרא וסיפא: הוא היה חסיד גדול של תורת ז'בוטינסקי, קרא פרוזה ושירה, חיבר מאמרים וכתבות, שאחדים מהם פורסמו בכתבי-עת שונים, היה קשור מאוד אל אורי צבי גרינברג והירבה להתרועע ולשוחח עמו.

אהבתו הגדולה היתה מוסיקה קלאסית, לה האזין בכל שעת פנאי, מתוך אוסף התקליטים שרכש לעצמו.