תפריט נגישות

סמל שמעון-חיים קצבורג ז"ל

שמעון-חיים קצבורג
בן 21 בנפלו
בן יהודית ונתנאל
נולד בירושלים
בכ' בתשרי תשט"ו, 16/10/1954
התגייס ב-נובמבר 1972
שרת בנח''ל
יחידה: של"ת
נפל בעת מילוי תפקידו
בי"ב באלול תשל"ה, 19/8/1975
מקום נפילה: באר שבע
באזור השפלה הדרומית והנגב
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
חלקה: 9, שורה: 7, קבר: 11.
הותיר: הורים ואחות

קורות חיים

בן נתנאל ויהודית. נולד ביום כ' בתשרי תשט"ו (16.10.1954) בירושלים. שש שנים למד בבית-הספר היסודי הממלכתי-דתי ע"ש הרב עוזיאל שבמקום.

בשנת 1966 העתיקה המשפחה את מגוריה לרמת-גן, ושמעון למד שנתיים בבית-הספר הממלכתי-דתי 'מעלות' שבבני-ברק. בשנת 1969 נרשם שמעון למדרשיית 'נועם' שבפרדס-חנה וסיים את לימודיו התיכוניים כעבור ארבע שנים.

שמעון התחבב על חבריו הרבים בזכות דמותו החביבה והפעלתנית, שגרסה תמיד מעשים במקום דיבורים. הוא היה התלמיד הפעיל והמפעיל בחיי המחזור שלו במדרשייה. היה בין יוזמי ומבצעי הפעולה נגד המיסיון הגרמני-נוצרי באזור בנימינה - זכרון-יעקב.

שמעון ניחן באומץ-לב בלתי-רגיל, בכושר-מנהיגות, במעוף ובתושייה. חבריו הכירוהו כבחור בריא בגופו, שלא ידע מחלה ומכאוב. מוריו ציינוהו כצעיר בעל מידות, המדקדק במצוות ושומר על הכהונה (שמעון היה כהן), אוהב את הבריות ומסביר פנים יפות לכל אדם.

שמעון אהב את הטבעי וסלד מן העולם החומרני ומכל דבר שראה בו סילוף האמת. הבילוי החביב עליו ביותר היה שוטטות בארץ כדי להכירה וללמוד את צפונותיה. בעיקר סייר במדבר-יהודה: הר-הקדומים, הבדידות והריחוק משאון העיר, האתגר הקשה של טיפוס אל פסגות ושל הליכה בנחלי המדבר כבשו את לבו.

בשנת-לימודיו האחרונה במדרשייה הצטרף שמעון לגרעין-נח"ל 'הראל' במסגרת תנועת 'בני-עקיבא'.

בתשרי תשל"ג יצאו חברי הגרעין לשל"ת מוקדם לקבוצת עלומים בנגב. מאותה עת התקשר שמעון אל הקבוצה, קשר שהעמיק בשהיות ממושכות ובביקורים קצרים במשך שלוש השנים הבאות. בחורף של אותה שנה יצאו חברי הגרעין לטירונות, ועם סיומה באו להיאחזות הנח"ל שבכפר דרום. שמעון עבר קורס לחבלנים גדודיים.

הוא השתוקק לשרת ביחידת צנחנים נבחרת, בה יינתן לו למצות את כשוריו האישיים ואת אהבתו לנופי הארץ ולמגע פיסי עם אדמתה. על-כן היה מאוכזב במקצת, כאשר הוצב לחיל-השריון.

במרוצת הזמן למד, כי חיל זה, ש'נכפה' עליו, איננו בבחינת 'קופסאות מרובעות', כפי שהתבטא, ושהוא מקנה תחושת עוצמה מופלאה למפעילים את רכב הפלדה. הוא התחיל להוקיר ולהתגאות בחיל שלו. עבר קורס מפקדי-טנקים, סיימו בהצלחה והועלה לדרגת סמל. עם סיום משך השירות המיבצעי חזר שמעון עם חבריו לקבוצת עלומים - למשך השל"ת האחרון.

הוא שאף להדק את קשריו עם החברים ועם המשק, להתערות בעבודה ולמצוא את המקום הראוי לו בקבוצה, תוך שיקול להישאר בה לאחר השחרור. שכן, שמעון החליט לדחות את התחלת לימודיו באוניברסיטה, אף כי המקצועות שביקש ללמוד - לימודי ארץ-ישראל וגיאוגרפיה משכו מאוד את לבו.

כל התקוות והציפיות הללו, אשר שמעון טיפח בינו לבין עצמו, בעצה עם הוריו ובשיחות עם חבריו הקרובים, הושמו-לאל ונגדעו פתאום, כשבועיים לאחר השחרור מן השירות הפעיל בעת השל"ת.

שמעון נפל במילוי תפקידו ביום י"ב באלול תשל"ה (19.8.1975). הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואחות.

ההורים השכולים הנציחו את זכרו על-ידי שיסדו על-שמו קרן מלגות לתלמידים במדרשיית 'נועם' שבפרדס-חנה.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה