רס"ן שמאי קפלן ז"ל

קורות חיים

קפלן שמאי, בן שמואל ודבורה, נולד ביום כ' בשבט תרצ"ט (9.2.1939) בתל- אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי "יהלום" והמשיך בבית הספר התיכון "אוהל-שם" אשר ברמת -גן. אחרי שסיים את לימודי כיתה י' שם, עבר לבית-הספר החקלאי "כדורי".

השתייך לתנועת "הצופים". אהב ספורט ועסק הרבה במשחק הכדורסל. חיבב מאד מוסיקה, ניגן באקורדיון וגם כתב שירים. השתייך לגדנ"ע.

מאז שגויס לצה"ל לשירות סדיר, במאי 1957, נשאר בצבא עד ליום נפלו במערכה. עבר קורס מפקדי טנקים לאחר שסיים את הטירונות בהצטיינות. לאחר מכן עבר קורס קציני-שריון. שימש כמפקד מחלקה, וגם כמפקד מחלקה בקורס קצינים. היה סגן מפקד-פלוגה, קצין-מבצעים גדודי ולאחר-מכן שימש כקצין-מבצעים חטיבתי. עבר מתפקיד זה לפקד על פלוגת-טנקים ולבסוף היה מדריך בכיר בקורס קציני-שריון. בגייסות-השריון הלך ונעשה לקצין ותיק והגיע לדרגת רב סרן.

במלחמת ששת הימים פיקד שמאי על פלוגת טנקים בקרב על מערכי רפיח והוביל את פלוגתו להסתערות על מתחמי חאן- יונס כשהוא יושב בטנק ומחצית-גופו מחוץ לצריח. כאשר קיבל את הפקודה הרים את ידו לאישור קבלתה וכדור פגע בידו. אך הוא לא הסכים שיעבירו אותו לטיפול רפואי וביצע את המשימה כאילו לא אירע דבר. כך המשיך בלחימה מתוך כאבים עצומים בידו הפצועה. הוא לא נטש את יחידתו והשתתף בכל קרבותיה בהתקדמה על הציר לאיסמעיליה כשהוא מפקד על פלוגתו בתעוזה ובאומץ-לב.

ביום הרביעי לקרבות, הוא כ"ט באייר תשכ"ז (8.6.1967) נפגע שמאי בקרב עם שריון-האויב והשמיד אותם. תוך ניצול הצלחתו בקרב המשיך להתקדם עם פלוגתו ורדף אחרי האויב הנסוג. לבסוף נתקלה פלוגתו של שמאי במארב של חטיבת-טנקים מצרית מערבית לביר גפגפה. על מארב זה, שנמצא בערוצי הגבעות אשר בצדי הכביש, אי אפשר היה לגלות דבר ובקרב זה נפגע הטנק של שמאי על ידי פגז וכך מצא את מותו.

.הניח אשה בהריון ובן קטן, בתו נולדה שבעה ימים לאחר נפול אביה.

הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בקרית שאול.

השתתפותו בקרבות היתה למופת ואף צוינה לשבח על-ידי הרמטכ"ל "על גילוי אומץ-לב ודבקות במטרה".

ב"ספר הגבורה", שבהוצאת אגודת העתונאים בתל-אביב וניצולי ברגן-בלזן, הובא תיאור קרבו האחרון. בספר "יד לנופלים" שבהוצאת עיריית אשקלון, הוקדשו כמה עמודים לתולדותיו, לדמותו ולכמה משיריו. בספר "חשופים בצריח" מאת שבתאי טבת, המספר את סיפורי הקרבות של אוגדת השריון בסיני. מובא גם סיפורו של שמאי קפלן ותאור הקרב בו נהרג.

קרב זה משמש כדוגמא ומופת בצה"ל ומוצב כפרק בשיעורי מורשת קרב בגייסות השריון ובקורסים שונים בצה"ל.