מנחם אליעזר לונץ ז"ל

קורות חיים

בן בת-שבע ודב. נולד בא' בתשרי תרפ"ד (11.9.1923) במושבה יבנאל, נין למשפחת רבנים. ילדותו עברה עליו במושבה, שבה היה קשור למקום ולעבודת המשק החקלאי. לימים עקרה המשפחה לחיפה. מנחם סיים שם את בית הספר היסודי ואחר כך המשיך ללמוד בבית המדרש למורים "מזרחי" בירושלים וסיימו בהצטיינות.

הוא שקד על לימודי מדעי הרוח והטבע, אך התגעגע להווי הכפר, לאדמה ולעבודת הכפיים.

כשעברה משפחתו לכפר סבא, חזר ליבנאל ושם גידל ירקות ופיתח את משקו.

בימים שלאחר פרסום "הספר הלבן" הבריטי ממאי 1939 התגייס בסתר ללח"י (לוחמי חירות ישראל) וניתן לו שם מחתרתי "אליעזר". ביתו נעשה מקום מסתור לנמלטים מפני המשטרה הבריטית ומרכז לקורסים קצרים בשימוש בנשק. בי"ג בניסן תש"ד (6.4.1944) הגיע כוח משטרה בריטי לביתו של מנחם, בחיפושים אחר שבתאי דרוקר ("ציון"), חבר המחתרת שנפצע בהיתקלות עם המשטרה בחיפה.

"ציון" מצא מחסה בביתו של מנחם והחלים מפצעיו. השוטרים התקיפו את הבית באש מרוכזת והשניים השיבו אש, אבל משנוכחו לדעת כי לא ייחלצו מן המקום, ומשאזלה תחמושתם, יש הסבורים שירו בעצמם שני כדורים אחרונים ונפלו חלל. מנחם הובא למנוחת עולמים בבית הקברות של יבנאל.

בעתון "משמר" פורסמה רשימה לזכרו ובה נאמר: "נער תמים וטהור, אציל רוח, רחום ורך, צנוע וטוב לב. עמקן ובעל כשרונות מצוינים, קורא ושונה. חושל בסבל החיים של המשק הגלילי. נולד ביבנאל ולמד בה ועבד בה בשדה ובחצר, בשמירה ובכל עבודה חלוצית, אביו - טהור דרך, פועל ציון דתי, שיקע שלושים שנות חיים ועמל באדמת הגליל וכמוהו גם האם, והבן, לאחר סיימו לימודיו, ראה חובה לעצמו, על אף תשוקתו להתגייס לצבא גם הוא, ללכת יחידי וליטול על עצמו את עול המשק העלוב, המכלה, והוא בן תשע עשרה בסך הכל.

אידיאליסט בכל מהותו והליכותיו, סגפן בהכרה, המסתפק במועט שבמועט, על אף הדרישות הרוחניות הגדולות שהיו טבועות בנפשו. רחב לב, מסור למשפחתו, ידיו מצוינות במלאכת מחשבת, רוחו משתפכת בנגינת חליל, וכולו תום ועוז גלילי".