טוראי זהר אטקין ז"ל

קורות חיים

בן יעקב ושושנה. נולד ב-29.11.1931 במושב בצרון.

היה מטובי התלמידים בבית-הספר המקומי ומגיל 8 ואילך השתתף בעבודה במשק הוריו. המורים יעצוהו להמשיך בלימודים בסמינר למורים אך הוא בחר להיות איש-האדמה והלך ללמוד במקוה-ישראל. גם שם נודע לשבח כתלמיד מוכשר, כעובד מסור כאחראי וכחבר טוב, רציני ועליז כאחד. היה מאריך את ימי הפגרה כדי להיות לעזר להוריו בעבודה. במקוה-ישראל התאמן בגדנ"ע.

משסיים את לימודיו במקוה-ישראל חזר לכפרו, שם שהה עד סוף ההפוגה הראשונה. כשהתקרב הצבא המצרי לכפרו עד אשדוד, והנשים והילדים והמקנה פונו מהכפר, עמד בלילות על המשמר בעמדות ובביצורים שמדרום לכפר במסגרת פל"ם, ובימים היה עובד במשק.

השירות בין הקשישים לא סיפק אותו, בשעה שחברי כיתתו ממקוה-ישראל כבר נלחמים בחזית ומהם גם נפלו בקרב. טענות ההורים, שהוא רק בן 16 וחצי, לא יכלו לעכבו מלהתגייס לשירות מלא ולהצטרף אל בני כיתתו אשר בהכשרת פלמ"ח למבצע "דני" בכיבוש לוד ורמלה.

על סף ההפוגה השניה השתתף בפעולה שנועדה לנתק את הכביש מרמאללה ללטרון, בליל ה- 17-18 ביולי 1948, הלילה האחרון לפני כניסת ההפוגה השניה לתוקפה, נעה פלוגה ב' של הגדוד הראשון של הפלמ"ח משילטא מזרחה ותפסה את הכיפה המזרחית של רכס חירבת כוריכור, החולשת על כביש בית-נבאללה-לטרון במגמה לנתקו. כוחות הלגיון שהיו בשטח תפסו באותו הלילה את הכיפה המערבית של הרכס. עם שחר תקף הלגיון את הפלוגה מכיוונים שונים באש כבדה מאוד. תחת לחץ האויב ומספר הנפגעים, הורה מפקד הגדוד לסגת בחיפוי הדדי, הנסיגה היתה קשה ביותר ובוצעה תחת אש כבדה ובתוך גילויי גבורה רבים, בתחילת הנסיגה נפגע חיליק יושפה, אפרים זוהר וזוהר אטקין באו לעזרתו, הם הגישו לו מים מהמימיה שלו והוא סירב לשתות, בטענה שיש לתת את המים המעטים לפצועים הקשים ביותר. אז נפל עליהם פגז מרגמה ושלושתם קיפדו את חייהם. זוהר היה רק בן שש עשרה וחצי בנופלו ביום 18.7.1948.

ב-28.2.1950 הועבר להר-הרצל בירושלים.

במלאות שנה לנפלו הוציא המושב בצרון את החוברת "זהר" לזכרו.