טוראי ניסים יניב ז"ל

קורות חיים

בן אברהם ואסתר. נולד ביום ו' בסיון תש"ט (3.6.1949) ברמת-גן.

למד בבית-הספר היסודי "פרדס" ובבית-הספר התיכון בקיבוץ רגבים. היה חבר תנועת "הנוער העובד" עד צאתו לקיבוץ. הוא חיבב את הטבע

ואת נוף הארץ וטייל בה לאורכה ולרוחבה. חיבה מיוחדת רחש לבעלי חיים. הוא חייך תמיד וידע להסיר מלבו כל דאגה.

ניסים גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1967. הוא עבר קורס נהיגה והצטיין בשירותו כחייל. כלוחם וכחבר למופת לרעיו לנשק. הוא מילא את תפקידו בצה"ל ברצינות ובאחריות ומעולם לא התלונן. תמיד היה אומר שהצבא עוזר לבן-אדם להתבגר. כאשר היה מגיע לביקור במשק היה מתעניין בגורל חבריו ושאל לשלום כל אחד ואחד מהם. בדאגה ואהבה ליווה את הבית הקיבוצי ממרחקים ודאג שחבריו ידעו על כל העובר עליו.

אור ליום ה' בניסן תש"ל (10.4.1970), השתתף בפעולה מבצעית מצפון לקנטרה ובעת מילוי תפקידו מצא את מותו, בעלות רכבו על מוקש. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקרית-שאול.

מפקדו כתב מכתב תנחומים להוריו ובדבריו ציין, כי ניסים היה חייל מצטיין ומסור מאוד לתפקידיו, כי היה מקבל על עצמו כל משימה ומקפיד לבצעה בצורה מושלמת.

ב"שבעה" לנפלו הוציא קיבוץ רגבים "דף קשר" לבנים. לחברים ולגרעינים הרחוקים מן הבית ובו עמוד שלם מוקדש לזכרו, ובראשו כתוב "יניב". בעמוד זה מסופר על ניסים, שבא מבית-הורים חם אלא שהוא חיפש את דרכו בחיים, דרך לעצמאות ולהערכה עצמית. בביתו החדש, בקיבוץ, מצא את מקומו. הוא בלט בבגרותו ובאחריותו ובמשא החינוך והגיבוש החברותי נחשב ככל חברי המשק. "היתה לו רגישות מיוחדת לצדק ולשויון. לא שתי כיתות, לא שתי רמות. הוא ראה בזאת קיפוח, הנמכת קומתו של היחיד בחברתנו. הוא קרן מאושר כשאיחדנו את הכיתות, כאילו הוחזרו הזכות והכבוד לא רק לעצמו, גם לכבודם של אחרים היה ער. הוא נכנס לעבודה בדרך המלך, בביטחון, באחריות והיה לאחד מחברי הענף הבוגרים בשלחין. בעונות הבוערות והמשמרות הארוכות ראינוהו חוזר מהשלחין מאובק, מיוזע - אך מחייך. ובערבים ישב עם חברי הענף ליד אחד השולחנות בחדר האוכל, כשותף לעבודה של המחר. הוא הקדים להתגייס בשנה, כי בגר - "וזאת, מסופר ברשימה,עשה מתוך נאמנות למולדת. אך בהיותו בחופשות הצבא, ראה עצמו חייב לקפוץ ולראות את ההורים ואת חברי המשק, כשהוא שליו, חייכן, רוגע, מרגיע ובטוח".