סגן אברהם ברוך היינץ פירט ז"ל

קורות חיים

אברהם (היינץ) בן חנה (אלפרידה) ויצחק (אוטו), בן יחיד להוריו. גמר בית-ספר עממי ושתי כיתות-המשך של בית-הספר למסחר.

עלה לארץ עם "עלית-הנוער" באניה "קטינא" בפברואר 1939. שהה כשנתים בחברת-נוער בחולדה ועבד במשק, בטרקטור ובנוטרות. משם עבר לבאר-טוביה ועבד כחצי שנה בלול. עם השלמת הכשרתו החקלאית עבר לעיר. עבד כשכיר יום בבית-חרושת לצמר-גפן בגבעת-הרצל ולמד בשיעורי-ערב בבית-הספר "מונטיפיורי" מתוך שאיפה להיות מהנדס-מכונות.

בפברואר 1941 התגייס, בלי נטילת רשות מהוריו, ליחידה יהודית בצבא הבריטי.

היה בין ניצולי ההתפוצצות באונית המלחמה שנפגעה לפני מלטה ב-1.5.1943 "החזקתי מעמד בכוחותי האחרונים, שלא תהיה אמא בלי היינאר (זה כינוי-חיבה שלו) שלה..." אמר לחבריו, בספרו להם את פרשת הצלתו.

באיטליה התנדב לחיל-קומנדו שפעל ביוגוסלביה ועבר קורס צנחנים. כעבור שנה ביקש להחזירו ליחידתו העברית ונשאר בה עד תום המסע.

במאי 1946 שוחרר מהצבא והחל לעבוד כנהג מונית, תחילה בתל-אביב ואחר-כך ברמת-גן.

בו בזמן לקח חלק אקטיבי בפעולות נגד הבריטים. ללא ידיעת הוריו וחבריו הקרובים ביותר, ובראשית 1948 עבר לשירות מלא. היה מפקד פלוגת-קומנדו שנלחמה ביהודיה וטירה ונפל בבית-נבאללה.

באותו יום 11.7.1948, קיבל אזהרה באלחוט שיסוג מפני הכוחות העדיפים של האויב וסירב. "הרוצה אתה שהאויבים יבואו לתל-אביב?" - שאל בתשובתו. תחילה נפצע קל ביד והוסיף לפקד על שלושה זחלמים ובשעה שניסה לתקן זחל"ם שנתקלקל נפצע פצע אנוש. "מולדת, מולדת" - קרא בכל זמן התקדמותם, ואלו היו גם מלותיו האחרונות. נקבר בנחלת יצחק.

4 ימים קודם לכן נפרד מאמו שהזהירה אותו שידאג לשלומו, והוא ענה לה: "צריכה היית כבר להיות רגילה בפרידות, הנה הגיעה השעה לה חיכינו זה אלפיים שנה".

בפי פיקודיו נקרא בשם ברוך. בפקודת-יום של המטכ"ל מ- 29.9.1949 הוענקה לו דרגת סגן.