תפריט נגישות

סא"ל פרץ עורי ז"ל

פרץ עורי
בן 48 בנפלו
בן בת-שבע ועמנואל
נולד ברומניה
בי"א באלול תרפ"ב, 4/9/1922
התגייס ב-פברואר 1948
נפל בעת מילוי תפקידו
בל' בניסן תשל"א, 25/4/1971
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
הותיר: אישה ושני ילדים

קורות חיים

בן עמנואל ובת-שבע. נולד ביום י"א באלול תרפ"ב (4.9.1922) ביאסי שברומניה. עלה עם משפחתו ארצה בשנת 1932. הוא היה ילד כשהגיע לארץ ונקלט בה כצבר לכל דבר. למד בבית-הספר היסודי בית-החינוך בצפון תל-אביב ובבית-הספר היסודי בית החינוך בצפון תל-אביב ובבית-הספר התיכון החקלאי שבגבעת השלושה.

מנעוריו היה פעיל ב"הגנה" פעיל ומפעיל אחרים. בגיל ט"ז כבר עבר קורס מ"כים ולאחר מכן עשה גדולות עם גדודי הנוער של פתח תקוה. בימי נעוריו היה חבר ב"השומר הצעיר" ושירת בפלמ"ח מיום הקמתו ועד ליום פירוקו. הוא היה חובב ספורט ואדם מלא יזמה, תושייה, רצון עז והתלהבות.

פרץ גויס לצה"ל בפברואר 1948 וברבות השנים עסק בתפקידי הדרכה ופיקוד שונים ובכולם עשה רבות. הוא גילה כשרונות בלתי רגילים בתחומי ההדרכה, הארגון והמנהיגות ומילא את תפקידיו בהצלחה רבה. מפקדיו החשיבו אותו כאחד הקצינים מעולים וכאדם המסוגל לתרום תרומה גדולה להקמתו ולעיצוב דמותו של צה"ל. אהבותיו הגדולות של פרץ בצבא היו הנוער, ההדרכה וההגנה המרחבית. הוא עשה מחזור תפקידים גדול ומגוון והיה סגן מפקד פיקוד הגדנ"ע, וגם בשליחותו בחוץ לארץ (קניה) עזר להקים בה גדודי נוער. אף-על-פי שהלך והתרחק מן הנוער בגיל ובשנים, נשאר קרוב לו ברוחו ובכושרו הפיסי ומצא נתיבות ללבם של הצעירים. הוא היה במובן ידוע "צעיר נצחי". כמו כן היה גם אב מסור לבני ההתיישבות העובדת. פרץ טיפל באהבה ובמסירות באנשי ההגנה המרחבית, דאג להם, פתר להם בעיות שלא מצאו להן פתרו בדרך המקובלת, התרוצץ מיישוב ליישוב ואנשי המשקים למדו להכיר אותו ולהוקיר אותו והיו משכימים לפתחו, לבקש את עצתו ועזרתו.

כאשר הוצע לתת לו תפקיד של מג"ד התלבטו הממונים עליו: שמא קשיש הוא. אך לעומת זה תפקידים כאלו הרי כבר מילא לפני שנים! פרץ עצמו לא התלבט והוא עט על ההצעה ועל התפקיד. הוא היה בן האסכולה של "לפקודה תמיד אנחנו" ומאושר היה שיוכל להמשיך ולתרום לביטחון ישראל גם בגילו. כך הגיע בסופו של דבר לדרגת סגן אלוף.

הכל מצאו בפרץ לא רק את קצין המטה היעיל ואת המפקד המחונן והמסור, אלא גם את החבר הטוב, בעל הרגישות המיוחדת לעניינים שבין אדם לחברו, החרד תמיד שהזולת לא ייפגע. הוא רחש כבוד לאדם והיה חותר עקשן ועקבי לצדק, אך יותר מכל היה דואג נאמן לצורכי עמו. היה מלא התלהבות ותכניות לגדוד שניתן תחת פיקודו.

לאחר ששוחרר מן הצבא היה עושה שירות מילואים כל אימת שקראוהו. בסוף אפריל 1971 נקרא לשירות מילואים פעיל ונפל בשעת מילוי תפקידו. ביום צאתו לשירות נפצע מפעילות אויב, וכעבור חמישה ימים, ביום ל' בניסן תשל"א (25.4.1971), מת מפצעיו. הניח אישה ושני ילדים שאת השני קרא על שם אביו. הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול.



בניית אתרים: לוגו חברת תבונה