קורות חיים
בנם של ארנה ויעקב-שמואל. נולד בקרית עמל ליד חיפה. בנימין למד בבית-הספר היסודי והתיכון במקום, וילדותו עברה עליו בסביבה כפרית ונוף יפה. היה נער חברותי, פעיל בתנועת "הנוער העובד", יוזם ומארגן מסעות וטיולים. אהבתו לארץ ונופיה היתה מתכונותיו היפות. היה מסור להוריו וסייע הרבה לאחיו הצעיר, גיורא.
במאי 1954 התגייס בני לצה"ל והוצב לחיל המודיעין. השתלם בקורס סיירי אויר והשתתף במבצע סיני כסיירו האישי של מפקד החטיבה חיים בר-לב - לימים הרמטכ"ל - והתגאה לשרת לצד מפקד נערץ. בני היה בין הראשונים שהעפילו לפסגת הר משה.
בחיים האזרחיים הקים בכוחות עצמו מפעל לאריחים ולבנייה טרומית.
בין השנים 1958-1963 היה פעיל ב''לשכה הצעירה'' בחיפה ולאחר שנשא לאשה את רותי, בשנת 1963 עבר עם משפחתו לגור בקרית טבעון, שם הקים את ה"לשכה צעירה" והיה נשיאה הראשון. היה חובב טיס, ולאחר השתלמות ממושכת זכה ברשיון טיסה. הקדיש הרבה מזמנו למשפחתו.
בפרוץ מלחמת יום הכיפורים לא המתין בני לצו והתייצב ביחידתו, כעבור שלושה ימים חזר לביתו לשעה קלה, בפעם האחרונה. בנימין נשלח כסייר אויר אל חזית הצפון, בטיסה מבצעית שנועדה לאיתור סוללות האויב - ולא שב מן הסיור. גופתו נמצאה לאחר ימים מספר. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בקרית טבעון.
לאחר נפלו הועלה לדרגת סמל ראשון והוענק לו "עיטור המופת" על אומץ לב. הניח אחריו אשה ושלושה ילדים - שי, טל ודיתי, הורים ואח.
במכתב התנחומים כתב מפקד היחידה: "בני ז"ל היה חביב על כולנו... הטיסה והסיור, לבד מהיותם תפקיד, היו גם תחביביו. תמיד אפשר היה לסמוך עליו שהתפקיד המוטל עליו יבוצע כראוי".
משפחת סמואל הנציחה את זכרו של בנימין בהקימה על שמו מגרש ספורט משוכלל בבית- הספר "נוף-ים" בהרצליה. הוריו של בנימין תרמו ספר תורה לבית הכנסת בנוף-ים.