תפריט נגישות

רב"ט יורם וייס ז"ל

יורם וייס
בן 19 בנפלו
בן עליזה וגבריאל
נולד בירושלים
בי"ח בשבט תשי"ד, 22/1/1954
התגייס ב-נובמבר 1972
שרת בסיירת חרוב
יחידה: 484
נפל בקרב
בכ"ח בתשרי תשל"ד, 24/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: סואץ העיר
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: ה, חלקה: 3, שורה: 3, קבר: 13.
הותיר: אם ואח

קורות חיים

יורם בן עליזה וגבריאל ז"ל, נולד ביום י"ח בשבט תשי"ד (22.1.1954), בירושלים. לאחר שסיים בהצלחה את לימודיו בבית הספר היסודי, המשיך ולמד בבית- הספר התיכון העירוני הדתי ברמת גן במגמה הריאלית- ביולוגית ואף שם סיים בהצלחה. בתקופת הלימודים בבית הספר התיכון הצטיין יורם כספורטאי בתחום הכדורסל, ואף היה השופט הצעיר ביותר באיגוד הכדורסל בישראל. כמו כן היה חבר במערכת העיתון שהוצא לאור בבית ספרו.

יורם לא נטה להתבלט והיה נער שקט ומכונס בתוך עצמו. קשה היה להגיע אליו ולהכיר אותו לעומקו, שכן היה אדם שאינו מגלה את סודותיו על נקלה. הוא לא ביקש לעצמו תהילה או הכרה בכשרונותיו ובתכונותיו הטובות. די היה לו בידיעה, שהאנשים הקרובים ללבו מכירים אותו ומעריכים אותו. צניעותו של יורם נבעה מחוש ביקורת עצמית מפותח. הוא היה זהיר בדיבורו ורגיש מאוד בהערכתם של כל מלה מנופחת וכל משפט נבוב.

נילי, חברתו לספסל הלימודים, זוכרת ויכוחים בכיתה, כאשר מישהו היה מנסח את עמדתו בלהט, אך בדברים שאינם יוצאים מהלב, כיצד היה יורם משמש מעין סיסמוגרף, שלפי מבט עיניו הייתה מבחינה בין האמיתי למזויף, בין הישר למעוות ובין כנות להעמדת פנים. כשהיה יורם נושא את דברו, היה מבטא את דעתו בהיסוס. הוא לא היה נואם מוכשר, אבל בכל זאת היו דבריו משכנעים ונכנסים אל הלב, כיוון שהכל הרגישו בכנות ובאמונה הפנימית שמאחורי הדברים. גם אם לא היו מסכימים עם דעותיו, ידעו חבריו לכיתה לכבד את דרכיו ודעותיו. הם ידעו שיורם בחר דרכו מתוך אמונה פנימית עמוקה ולא כדי למצוא חן בעיני החברים.

התבגרותו של יורם נבעה גם מיחסו המיוחד להוריו. מוריו וידידיו הרגישו שמאחורי שתקנותו נחבאת לפעמים גם מועקה כבדה. רק לאחר זמן נודע שאביו ז"ל חלה במחלה ממארת, מלווה בייסורי גוף קשים. במשך כל שנות מחלתו של אביו הייתה עיקר דאגתו של יורם להקל עליו לפחות בכך שנזהר מלעשות מעשים שיכעיסו או יעציבו אותו. נילי מוסיפה ומספרת כיצד פעם הסתבכו שניהם במעשה משובה, שגבל בהפרת משמעת חמורה עד כדי כך, שמעמדם בבית הספר היה תלוי על בלימה. יורם אמר אז: "לא אכפת לי כלום, אבל אסור שהורי ידעו על כך. אינני יכול לצערם". מות אביו הוסיף מימד לאישיותו והוא הפך מדריך לאחיו דני.

יורם גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1972 והתנדב לחיל הצנחנים. מאחר שהצטיין במהלך אימוני הטירונות כחייל וכאדם, היה בין המעטים שנבחרו להמשיך את דרכם בסיירת הצנחנים. יורם עבר בהצלחה קורס להפעלת ציוד מיוחד והוצב באחד מגדודי הצנחנים. במסגרת תפקידו יצא למשימות רבות לאבטחת גבולות הארץ ובילה את רוב זמנו בשדה. מפקדיו היו מרוצים מאוד ממנו, והכינו לו מסלול קידום לתפקידי פיקוד.

במלחמת יום הכיפורים השתתף יורם בקרבות הבלימה נגד המצרים בסיני, ובקרבות הפריצה אל מעבר לתעלת סואץ. בקרב שהתחולל ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973) במבואות העיר סואץ, נפגע יורם ונהרג. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בהר הרצל. השאיר אחריו אם ואח. לאחר נפלו הועלה לדרגת רב-טוראי.

יהי זכרו ברוך.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה