סמ"ר ניסים חתמי ז"ל

קורות חיים

ניסים בן טובה ואריה, נולד ביום ב' במרחשון תשי"ג (21.10.1952) בירושלים. הוא סיים שש שנות לימוד בבית הספר היסודי "מכלל" ברמת גן ואחר כך המשיך וסיים את לימודיו היסודיים בבית הספר גאולים. אחרי כן החל ללמוד מסגרות מכנית בבית הספר המקצועי "אורט" ברמת גן. לאחר שסיים שלוש שנות לימוד התחיל לעבוד, אך עבד במשך היום ובלילה למד בקורס קדם הנדסאים.

הוא היה בן טוב ומסור להוריו מאוד. מתוך התחשבות במצב הכלכלי הקשה של משפחתו, השתדל שלא ליפול עליה למעמסה, וכאשר בקשה אמו להעניק לו דמי כיס היה מסרב. היא נהגה להחביא בכיס מכנסיו סכום כסף ודאגה לכך שכאשר ימצא כסף זה, כבר יהיה מחוץ לבית ולא יוכל לסרב לקחתו. הוא ידע להיות אסיר תודה על המאמץ שעשתה משפחתו כדי לספק את כל מחסוריו.

ניסים היה מקובל בחברת בני גילו, וחבריו אהבוהו בזכות מזגו הטוב ובזכות נכונותו לעזור תמיד לזולת. היו לו תחביבים שונים, כגון איסוף בולים וצילום, אך יותר מכל אהב ילדים קטנים. חבריו זוכרים שבזמן שירותו בעזה נהג לחלק לילדי העיר סוכריות ותשורות קטנות.

ניסים גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1971 והתנדב לצנחנים. לאחר הטירונות עבר קורס צניחה וקורס חבלה ואחרי כן השלים קורס מפקדי כיתות ולבסוף הוצב בבסיס הדרכה כמדריך. הוא היה מדריך מעולה ומונה אחר כך כמפקד מחלקה. בכל אשר עשה היה לדוגמא ולמופת. חייליו היו אסירי תודה על שנפל בחלקם לשרת תחת פיקודו שכן ראו בו מפקד טוב הדואג להם. הם ידעו שכאשר יחזרו ממסע אימונים מפרך, כבר תהיה מוכנה להם ארוחה טובה ובמקלחות יהיו מים חמים וכל מה שדרוש לחייל עייף ומאובק. על כל אלה ידעו כי ניסים הוא אדם המוכן לתת עצה טובה וכי אוזנו קשובה תמיד לבעיותיהם, מתוך דאגה אמיתית. בעתות הפנאי נהג לשבת עם חייליו בצוותא, לשוחח, לשיר "ולעשות שמח".

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים יצא ניסים עם יחידתו להילחם נגד האויב בסיני. ימים קשים עברו על היחידה ; בקרבות עקובים מדם, נפלו טובי חייליה. ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973), בקרב שהתחולל בכניסה לעיר סואץ נפגע הנגמ"ש של ניסים והוא נהרג.

הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בקרית שאול. השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סמל ראשון.

משפחתו הנציחה את זכרו בבניית היכל קודש בבית הכנסת מחנה מעבר ברמת גן.

יהי זכרו ברוך.