תפריט נגישות

טוראי אריה יהודה ליבל אורבך ז"ל

אריה אורבך
בן 27 בנפלו
בן שיינדל ושמשון
נולד בסרביה
בכ"ח בחשוון תרפ"ב, 29/11/1921
שרת בחיל השריון
יחידה: גד' 8
נפל בקרב
בכ"ז בניסן תש"ח, 6/5/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: בית קשת
באזור הגליל
מקום קבורה: קיבוץ בית קשת

קורות חיים

אריה-יהודה ("ליבל"), בן שמשון ושיינדל, נולד ב-29.11.1921 בבנדר שבסרביה (אז תחת שלטון רומני נקראה העיר טיגינה). היה ילד עליז, חובב זמרה וציור ומקפיד על סדר ונקיון בלבושו למרות הדוחק במשפחה.

אחרי גמרו גן-ילדים עברי הוכרח ללמוד בבית-ספר עממי ממשלתי, כי בינתים סגרו השלטונות את בית-הספר העברי של "תרבות". לגימנסיה הממשלתית נתקבל אחרי הצליחו בבחינת-ההתחרות, שלגבי תלמידים יהודים נהגו בה בחומרה יתירה. אחרי שנתים נלאה לשאת את היחס האנטישמי והפציר בהוריו שיעבירוהו לגימנסיה העברית הפרטית, אך זו נסגרה והוכרח להמשיך ולסבול בגימנסיה הממשלתית. בגיל 14 הצטרף לתנועת "גורדוניה" ואחרי שנה נתמנה למנהל סניפה המקומי. משך אליו גם את הנוער הלומד, המריץ את החברים לגיוס עזרת ההורים לפעולות הסניף ולציונות בכלל והעלה את סניפו לשיא מקומי בין יתר האגודות באיסוף כספים למען הקרנות. השתדל לעלות ארצה בכל דרך שהיא, אך סירב לוותר על עבודתו החיונית בשירות התנועה.

לבסוף נתקבל להכשרה ב"מסדה" שליד העיר בלצי ומרכז "החלוץ" קבע את מועמדותו לעליה בקיץ 1940. בינתים כבשו הרוסים את בסרביה, ולהפצרת ההורים שלא יעזבם ויתר על רצונו לעבור לרומניה כדי לעלות משם ארצה. הוסיף ללמוד. כמדריך נוער ציוני לשעבר היתה עין הבולשת פקוחה עליו והיה נאלץ להיזהר מפגישה עם חבריו, לבל יבולע לו ולהם.

משתקפו הגרמנים את רוסיה ב-1941 גויס לצבא האדום. השתתף בקרבות ובגלל מחלה שוחרר זמנית. הוא מצא את משפחתו בדרך הנדודים בקרבת סטלינגרד והמשיך עמה את המסע לאסיה התיכונה, כדי להגיע לגבול פרס ולעלות ארצה בדרך ההיא. בנדודים מת אביו והוא נטל על עצמו את עול פרנסת המשפחה. עבד בבתי-חרושת בקירגיזיה. לפעמים אף בלילות, עלה בדרגה ומשום חיוניות עבודתו שוחרר מגיוס מחודש.

היה לעזר לפליטים יהודים שעבדו תחת ידו ואיפשר להם לשבות בשבתות ובחגים. בתום המלחמה חזר עם המשפחה דרך צ'רנוביץ לרומניה, מצא חברי "גורדוניה" בבוקרשט ונתמנה למדריך בהכשרה בטימישוארה. היה מסור לחברים, שקד על טובתם יותר משדאג לעצמו והחיש את עלייתם. בסתיו 1946 העפיל עם המשפחה באנית "כנסת ישראל" ואחרי השתתפו במרץ רב במאבק עם החיילים הבריטים בנמל חיפה הוגלו לקפריסין. גם שם, כמו ברוסיה וברומניה, היה מעודד את הנדכאים, מדריך ועוזר ומורה להועיל.

בספטמבר 1947 עלו ארצה ברשיון והוא התמסר לסידור אמו ואחותו- (אלמנת חייל שנפל בקרבות ברוסיה) ובתה הקטנה ושקד למצוא להן קורת-גג. התגייס בין הראשונים בבני גילו, השתתף בקרבות משמר- העמק, שחרור חיפה, הגנת גשר וקרבות סג'רה, הספיק בחופשתו האחרונה להשיג דירה למשפחתו בשיכון עולים, ונפל בבית-קשת ביום כ"ז בניסן תש"ח (6.5.1948), ושם הובא למנוחת-עולמים.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה