קורות חיים
נולד ב-י"ז בטבת תשל"ו (21.12.75), בן לחנה וחיים, אח לאיריס ויפית, הנכד הצעיר והיחיד במשפ' נרבט. צביקה נולד, גדל והתחנך בראשל"צ, למד בבי"ס יסודי "בארי", בחט"ב "אחרון הבילויים" וסיים את לימודיו במגמה גיאוגרפית בתיכון "עמית-עמל" עם בגרות מלאה. צביקה היה אהוד בקרב חבריו, הוא העניק אושר, כבוד, נחת וגאווה לכל אוהביו ובמיוחד למשפחתו. תמיד עם חיוך על פניו, יפה, תמיר ושקט. אהב לבלות, לטייל ולעסוק בספורט. כבר בהיותו תלמיד בבי"ס יסודי השתתף בתחרויות ספורט שונות וזכה בתעודות ומדליות רבות. אהב להאזין למוסיקה, גידל בע"ח ובמיוחד אהב את הים, לשחות ולדוג. לפני גיוסו לצה"ל סיים קורס צלילה שני כוכבים. לצביקה היתה חברה, שני שמה, הם הכירו בכיתה י"ב ומאז לא נפרדו. ביום הפיגוע חל יום הולדתה. הוא הגיע במיוחד לסוף השבוע כדי לבלות איתה. אפשר לכתוב בלי סוף על צביקה על דברים שעשה ואיזה ילד מקסים הוא היה, אך על צביקה אנו לא מסוגלים לדבר בזמן עבר ואף פעם לא יימצאו המילים המתאימות כדי לתאר את כל האושר והאהבה שהעניק לנו, עד כמה אנו אוהבים אותו ומתגעגעים אליו, עד כמה אהב את החיים ועד כמה בלעדיו הכל נשאר יתום. צביקה התגייס ב-31.7.94 לחטיבת "גבעתי" לגדוד "שקד", הספיק לשרת שמונה חודשים. לאחר הטירונות הוצב ברצועת עזה ושם נהרג בפיגוע איבה (9.4.95) באוטובוס בדרכו לבסיסו ליד כפר דרום. הוא נפצע אנושות ונפטר בבי"ח. בן 19 היה בנופלו. צביקה הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בראשון לציון ב-י' בניסן תשנ"ה (10.4.95).
ת.נ.צ.ב.ה
משפ' נרבט