קורות חיים
אשר אנשל, בן אלתר פלטיאל וחיה שושנה, נולד בורשה בירת פולין בתרס"א (1901), אח לשלושה אחים ושלוש אחיות.
הוא עלה לארץ ישראל לבדו בגיל צעיר - הוריו ואחיו עלו כמה שנים אחריו - וכאן נישא לרחל ונולדו ילדיהם יצחק, מרים, ישראל ודוד. אחרי שעבד כמה שנים ביקב בזכרון יעקב עברה המשפחה לראשון לציון ואשר אנשל עבר לעבוד ביקב במושבה. היה תלמיד חכם וכל חייו הקפיד לשלב את לימוד התורה בעבודתו.
ביום 15.05.1948, יום אחרי הקמת המדינה, החלה פלישת הצבא המצרי לדרום הארץ. עם עצירת טור הפלישה המצרי בסוף מאי 1948 באיזור אשדוד השתרע קו החזית המצרי במרחק של 12 ק"מ בלבד מדרום לראשון לציון ורבים מבני המושבה היו מגויסים להגנת דרום הארץ, מי בלחימה ומי בביצורים. במקביל לפלישה הקרקעית הפציצו מטוסים מצריים את גוש דן כמעט מדי יום ולפעמים עברו מעל ראשון לציון, אך למעט פעם אחת בחודש מאי לא נפגעה המושבה.
אולם ביום כ"ה באייר תש"ח (03.06.1948) בשעה 11:15 לפני הצהריים הופצצה ראשון לציון קשות ע"י שני מטוסי הפצצה מצריים שפגעו בכמה איזורים בעיר ובעיקר ברחוב הראשי וגרמו לנזקים רבים ול- 25 הרוגים, 14 מהם אזרחים. בין ההרוגים היו גם אשר אנשל ובנו הבכור יצחק שהיה חבר מחתרת הלח"י, שניהם נהרגו מפגיעת אותה פצצה כשעברו ברחוב.
אשר אנשל היה בן 47 במותו, הותיר אישה ושלושה ילדים. האב ובנו הובאו למנוחת עולמים זה לצד זה בבית העלמין בראשון לציון. הבן יצחק מונצח בספר היזכור לחללי כוחות הבטחון.
בהתאם להחלטת העירייה הוקמה בקרבת מקום ההפצצה אנדרטת זיכרון לנופלים.