רס"ב דב-ברנרד דובי טלנר ז"ל

קורות חיים

דב נולד במשפחה של יוצאי צרפת ששרדו מהשואה.

האב שמואל יליד פולין עלה ב-1948 במסגרת המח"ל בכדי להילחם במלחמת השחרור. האם עלתה ב-1962 מצרפת. הם נישאו ב-1963 ובמרץ 1964 נולד בן בכור - דב, ובהמשך נולדו אחיותיו יהל ב-1968 וגליה ב-1973.

דב גדל באווירה ישראלית צרפתית כאשר שפת הבית ושפתו הראשונה היתה צרפתית והעברית הגיעה לאחר מכן. שנותיו הראשונות עברו עליו בבת-ים ושם הלך לגן הילדים ודיבר עם הגננת בצרפתית. בהמשך המשפחה עברה לר"ג. הוא למד בביה"ס היסודי "הבילויים" והמשיך לתיכון תלם בגבעתיים.

אחד מתחביביו העיקריים היה אהבתו לספורט בכלל ובעיקר למועדון הספורט של הפועל ת"א ובפרט לקבוצת הכדורגל של המועדון. הוא היה אוהד מושבע ללא כל גבול ובכל מצב ועד ליומו האחרון. מנעוריו הוא היה אוהב ספורט מושב והיה "אינציקלופדיה" מהלכת של כל סוגי הספורט. כמו כן הוא אהב לאכול אוכל טוב דבר שנבע מהחינוך הצרפתי שקיבל בילדותו.

דב התגייס לצה"ל ב-1982 כאשר היתה לו האופציה לבחור בשנת שרות יחידה בצבא צרפת עקב היותו בעל שתי אזרחויות, אך הוא בחר ללא היסוס ב-3 שנים בצה"ל. חודשים אחדים לאחר גיוסו הוצב בבסיס "באליש" בצאלים מטעם חיל הקשר בו שירת 19 שנים בתור מפ"ט, עבר קורסים והשתלמויות רבות ועלה עד לדרגת רב סמל בכיר, העדיף להיות נגד טוב מאשר קצין גרוע - כדבריו.

היה אדם אחראי מאוד לדברי מפקדיו, רציני מאוד, וידע שיש להצדיק את המשכורת שהמדינה משלמת לו.

במסגרת תפקידו היתה לו אחריות על ציוד יקר וחשוב מאד. הוא נפגש עם כל יחידות המילואים שעברו אימונים בבסיס.

דב לא חסך בשעות עבודה ימים כלילות ולעיתים היה חוזר הביתה לאחר לילה שלם של עבודה על מנת שיחידות המילואים יוכלו להשתחרר לאחר החזרת הציוד כמה שיותר מהר הביתה.

במשך השירות בשנת 1994 הוא התחתן עם יפית ונולדו להם 3 ילדים: הבכור ליעד בן 7, אורעד בן 5 ועדי בת שנתיים - שהיו כל עולמו.

הוא נפטר בגיל 38 לאחר שאושפז כתוצאה מהזנחה של בריאותו, כי כפי שאמר "אין לי זמן ללכת למסדר חולים. בבית החולים התגלה סיבוך של דלקת ריאות, שוחרר לביתו ונפטר עקב תאונה רפואית שגרמה למותו הטרגי והמיידי.

השאיר משפחה שבורה וכואבת, חברים ומפקדים שאין מספיק מילים כדי לתאר אותו.